שיחה:מז'יבוז': הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
:אשמח לשמוע דעתכם. ואגב, כל הערה תתקבל בברכה ('''בייחוד בנוגע לזה הערך'''). ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]''' | :אשמח לשמוע דעתכם. ואגב, כל הערה תתקבל בברכה ('''בייחוד בנוגע לזה הערך'''). ---משיח עכשיו! '''[[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|חדר אורחים]]''' | ||
==ארגז חול מז'יבוז'אי (זמני)== | |||
;זמני! | |||
===מז'יבוז' בשואה=== | |||
עם נסיגת [[הצבא האדום]] ופינוי המוסדות ה[[ברית המועצות|סובייטיים]] מאזור מז'יבוז' ביולי [[1941]], החלו [[לאומנות|לאומניים]] [[אוקראינים]] [[פרעות|לפרוע]] ביהודי מז'יבוז'. | |||
עם תחילת הכיבוש נהרס בית מדרשו של הבעש"ט עד היסוד. כמו כן נהרס בית הקברות. | |||
במשך שלושה עשר חדשים סבלו יהודי מז'יבוז' סבל בל יתואר; הם רוכזו ב[[גטו]] שהוקף ב[[גדר תיל|גדרות תיל]] גבוהות וסבוכות, בתנאי מחיה של 15–20 נפש בחדר. הצעירים שביהודי העיר נשלחו ל[[עבודת כפייה|עבודות כפייה]], ורבים מהם מתו. | |||
בבוקרו של יום שלישי, [[22 בספטמבר]] [[1942]], הקיפו אנשי ה[[גסטאפו]] ו[[משתף פעולה|עוזריהם]] האוקראינים את הגטו היהודי וריכזו את יהודי הגטו הנותרים בכיכר העיר. הצעירים רוכזו ונשלחו ל[[מחנה עבודה|מחנות עבודה]], ויתר היהודים, כ-1,000 במספר, נלקחו משם לגדות נהר בוג, שם [[טבח|נרצחו]]. כ-2,500 יהודים עדיין הצליחו להסתתר ב[[בונקר]]ים וב[[כפר]]י הסביבה, ובמשך שלושה שבועות נמשך ציד היהודים, ובסיומו נמנו כ-3,500 הרוגים אשר קבורים ב[[קבר אחים]] מחוץ לעיר. | |||
מעטים מאוד מבני קהילת מז'יבוז' ניצלו. | |||
===אחרי המלחמה=== | |||
לאחר שחרור העיר בידי [[הצבא האדום]] ב-[[24 במרץ]] [[1944]] חזרו למז'יבוז' כ-20 משפחות יהודיות, אולם חיי הקהילה במקום לא נתחדשו. בשנת [[1969]] עברו כל המוסדות הממשלתיים ללטיצ'ב, ורוב היהודים עזבו את העיירה. ב[[שנות ה-80]] חיו בעיר כשמונה יהודים, וב[[שנות ה-90]] – שלושה. | |||
בשנת [[1977]] ביקר בעיר הרב יצחק הכטמן, רבה של [[מונטריאול]], ובידו תיאור בית הקברות הישן וקבר הבעש"ט. לאחר מאמצים למצוא את הקבר לפי התיאורים הקבר נמצא, אם כי הרוס. משפחת ליפיצקי חידשה את ה[[מצבה]] לאחר מכן, למרות אי מתן אישור מהשלטונות. לאחר [[1991]] בנתה חברת "דרך צדיקים", המארגנת נסיעות ל[[קברי צדיקים]], אוהל על קבר הבעש"ט, ואף [[בית מלון]] קטן לכל העולים לרגל. | |||
כיום שוחזר בית המדרש העתיק מחדש, ומז'יבוז' מהווה מוקד [[עלייה לרגל]] ל[[חסידים]] מרחבי העולם, העולים להתפלל על קברו של מייסד החסידות. | |||
גרסה מ־12:33, 28 במאי 2010
לאיזו קטג' היא שייכת? ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים
- אשמח לשמוע דעתכם. ואגב, כל הערה תתקבל בברכה (בייחוד בנוגע לזה הערך). ---משיח עכשיו! חסיד חב"ד - חדר אורחים
ארגז חול מז'יבוז'אי (זמני)
- זמני!
מז'יבוז' בשואה
עם נסיגת הצבא האדום ופינוי המוסדות הסובייטיים מאזור מז'יבוז' ביולי 1941, החלו לאומניים אוקראינים לפרוע ביהודי מז'יבוז'. עם תחילת הכיבוש נהרס בית מדרשו של הבעש"ט עד היסוד. כמו כן נהרס בית הקברות.
במשך שלושה עשר חדשים סבלו יהודי מז'יבוז' סבל בל יתואר; הם רוכזו בגטו שהוקף בגדרות תיל גבוהות וסבוכות, בתנאי מחיה של 15–20 נפש בחדר. הצעירים שביהודי העיר נשלחו לעבודות כפייה, ורבים מהם מתו.
בבוקרו של יום שלישי, 22 בספטמבר 1942, הקיפו אנשי הגסטאפו ועוזריהם האוקראינים את הגטו היהודי וריכזו את יהודי הגטו הנותרים בכיכר העיר. הצעירים רוכזו ונשלחו למחנות עבודה, ויתר היהודים, כ-1,000 במספר, נלקחו משם לגדות נהר בוג, שם נרצחו. כ-2,500 יהודים עדיין הצליחו להסתתר בבונקרים ובכפרי הסביבה, ובמשך שלושה שבועות נמשך ציד היהודים, ובסיומו נמנו כ-3,500 הרוגים אשר קבורים בקבר אחים מחוץ לעיר. מעטים מאוד מבני קהילת מז'יבוז' ניצלו.
אחרי המלחמה
לאחר שחרור העיר בידי הצבא האדום ב-24 במרץ 1944 חזרו למז'יבוז' כ-20 משפחות יהודיות, אולם חיי הקהילה במקום לא נתחדשו. בשנת 1969 עברו כל המוסדות הממשלתיים ללטיצ'ב, ורוב היהודים עזבו את העיירה. בשנות ה-80 חיו בעיר כשמונה יהודים, ובשנות ה-90 – שלושה.
בשנת 1977 ביקר בעיר הרב יצחק הכטמן, רבה של מונטריאול, ובידו תיאור בית הקברות הישן וקבר הבעש"ט. לאחר מאמצים למצוא את הקבר לפי התיאורים הקבר נמצא, אם כי הרוס. משפחת ליפיצקי חידשה את המצבה לאחר מכן, למרות אי מתן אישור מהשלטונות. לאחר 1991 בנתה חברת "דרך צדיקים", המארגנת נסיעות לקברי צדיקים, אוהל על קבר הבעש"ט, ואף בית מלון קטן לכל העולים לרגל.
כיום שוחזר בית המדרש העתיק מחדש, ומז'יבוז' מהווה מוקד עלייה לרגל לחסידים מרחבי העולם, העולים להתפלל על קברו של מייסד החסידות.