מז'יבוז' – הבדלי גרסאות

חסיד (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
חסיד (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{בעבודה}}


'''מזיבוז'''' (ב[[אוקראינית]]: '''מיג'ביז'.''' וב[[פולין|פולנית]] '''מינדז'יבוז'.''' היא) עיירה [[יהודי]]ת ב[[פודליה]].
'''מזיבוז'''' (ב[[אוקראינית]]: '''מיג'ביז'.''' וב[[פולין|פולנית]] '''מינדז'יבוז'.''' היא) עיירה [[יהודי]]ת ב[[פודליה]], שהייתה שנים רבות מרכז של [[תורה]] ו[[חסיודת]]. בפי היהודים היא כונתה '''[[ציון]] של [[פודליה]]'''.


==שמה==
==שמה==
שורה 13: שורה 13:
==הסטוריה==
==הסטוריה==


העיירה נחשבת לאחת העיירות היותר עתיקות במזרח [[אירופה]] והיא קיימת למעלה מ[[אלף]] [[שנה|שנים]]. בתחילה הייתה מז'יבוז' בשליטת הטטרים. בשנת [[קכ"ב]] כבשה נסיכות [[ליטא]] את העיירה. ובשנים הבאות עברה מז'יבוז' מיד ליד - מ[פולין]] ל[[ליטא]] וחוזר חלילה.
העיירה נחשבת לאחת העיירות היותר עתיקות במזרח [[אירופה]] והיא קיימת למעלה מ[[אלף]] [[שנה|שנים]]. בתחילה הייתה מז'יבוז' בשליטת הטטרים. בשנת [[קכ"ב]] כבשה נסיכות [[ליטא]] את העיירה. ובשנים הבאות עברה מז'יבוז' מיד ליד - מ[[פולין]] ל[[ליטא]] וחוזר חלילה.


בשנת [[ר"ב]] עברה העיר לשליטת מלכות [[פולין]]. כעבור עשור כבוש אנשי [[גליציה]] את מזי'ובז' ושלטו בה עשרות שנים. כעבור מספר שנים כבשו ה[[טורקיה|טורקים]] את העיר, ושלטו בה עשרים ושבע שנה.
בשנת [[ר"ב]] עברה העיר לשליטת מלכות [[פולין]]. כעבור עשור כבשו אנשי [[גליציה]] את מזי'ובז' ושלטו בה עשרות שנים. כעבור מספר שנים כבשו ה[[טורקיה|טורקים]] את העיר, ושלטו בה עשרים ושבע שנה.


בשנת [[ת"ס]] כבשה מלכות [[פולין]]  באופן סופי את העיר.
בשנת [[ת"ס]] כבשה מלכות [[פולין]]  באופן סופי את העיר.
שורה 22: שורה 22:


בסביבות שנת [[ר"ס]] התיישבו בה [[יהודי]]ם שנמלטו מעיירות אחרות עקב פרעות ורדיפות, והעדיפו להתיישב במז'יבוז' עקב היותה עיר מבוצרת{{הערת שוליים|בקרב היהודים היא כונתה 'עיר מבצר'.}}.
בסביבות שנת [[ר"ס]] התיישבו בה [[יהודי]]ם שנמלטו מעיירות אחרות עקב פרעות ורדיפות, והעדיפו להתיישב במז'יבוז' עקב היותה עיר מבוצרת{{הערת שוליים|בקרב היהודים היא כונתה 'עיר מבצר'.}}.
בשנת רס"ב הוקם בית הכנסת הגדול והמפואר של העיר.
בשנת [[ש"ס]] לערך התיישב במזיבוז' הגאון רבי [[יואל סירקיס]] - ה[[ב"ח]] זי"ע, שפיתח אותה והפכה למקום של אורה. הוא הקים בה ישיבה אלי' זרמו תלמידים מכל [[פולין]]. הקהילה זכתה לפרסום בכל תפוצות [[ישראל]], וכונתה 'קהילת אורה של תורה'{{הערת שוליים|בהרחבה על תקופה זו ראה בספר [[שרי המאה]] מאת י"ל פישמאן מימון ח"ג בתחילתו.}}.
תפילתו של הב"ח הייתה בבית הכנסת הגדול של העיר{{הערת שוליים|שכונה עוד שנים רבות לאחר-מכן "דעם בחה'ס שול".}}. פסקיו בענייני בית הכנסת עברו במסורת [[יהודי]] מזיבוז' מדור לדור.
בערך בשנת [[ש"ע]] עזב הב"ח את העיר.
לאחר מכן כיהן בה הגאון ר' משה כ"ץ מחבר הספרים 'פני משה' ו'קרן אור פני משה'{{הערת שוליים|אחיינו של בעל הסמיכת חכמים}}.
[[פרעות ת"ח ות"ט]] חוללו חוברן ביהודי העיר. בשנת [[ת"ח]] תקפו גדודוי הקוזאקים בראשותו של [[בוגדן חלמניצקי]] ימ" שאת העיר ורצחו הרבה יהודים. בשנת [[ת"ט]] חזור הקוזאקים לעיר, השמידו את רוב היהודים ושרפו את בבתי העיר{{הערת שוליים|בספריי הסטוריה הכללית של ישנו דיון סוער מי הי' הגורם לנפילת העיר המבוצרת. היו שהעלו השארה ששומרי העיר האנטישמים נטשו את מצודות העיר בשל שנאתם ליהודים.}}.
==הבעל שם טוב==


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}