ז'לובין

העיירה זלאבין הייתה עיירה יהודית-חסידית, שתושבי' נודעו ב[[יראת שמיים] שלהם.

מיקומה

זלובין שוכנת בין הערים: הומיל למזרח, באברויסק למערב, רוגצ'וב לצפון, ומחוז וואלין כמו ברדיצ'וב, זיטאמיר, ווילעדניק, אוורוטש לדרום, וזלאבין באמצע.

חסידיה

חסידי ז'לובין היו ברובם בעלי בתים פשוטים, אך נודעו ביראת שמים הגדולה שלהם. בסדרת אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ נדפסו כמה מכתבים ובהם תיאורים על יהודי ז'לובין שאמנם לא היו יודעי ספר אך היו בעלי יראת שמיים ו[אמונה]].

החתונה הגדולה

החתונה הגדולה של נכדי אדמו"ר הזקן]] ורבי לוי יצחק מברדיצ'וב התקיימה בז'לאבין, בין היתר משום שזלובין שוכנת על אם הדרך בין ליאדי לברדיטשוב.

בתי הכנסת

בזלאבין היו תשע בתי כנסת: 1

) ביהכ"נ המרכזי - 'קראמער שול', בו כיהן ברבנות רב העיירה.

2) די גרויסע שוהל, 3

) די קליין שטיבל

4) די מתנגד'ישע שוהל — בזמן מאורח יותר התפללו בבית הכנסת הזה חסידי חב"ד בנוסח האר"י, רק המבנה הי' ללא חדר שני.

כל ארבעת בתי הכנסת הנ"ל היו על ה'שוהל-הויף' (מגרש בתי-הכנסת).

5) 'בארג-שוהל'. 6

) הנק' 'טעמע'ס שוהל'

7) קארפילאוסקע שוהל (השכונה שמעבר השני של מסילת הברזל).

8) די 'נייע פלאנען' שוהל (בנינים חדשים).

9) ביהכ"נ שליד תחנת הרכבת.

רבנים

• הרב שלמה אפריים

• אחריו - הרב מנחם מענדל דוברבסקי

• אחריו - הרב משה אקסלרוד

• אחריו - הרב ירחמיאל בנימינסון

• אחריו - הרב שלום יהודה גריבוב

הרב גריבוב נפטר בשנות השלושים בסיביר ואחריו לא נתמנה רב אחר.

ישיבת זלובין

בשנת תרפ"א נוסדה בעיר זלאבין מחלקה מישיבת תומכי תמימים, על ידי רב העיר, הרה"ת משה אקסלרוד, והתקיימה שם עד שנת תרפ"ב.

בשנת תרפ"ט היא נפתחה מחדש על-ידי הרב יעקב גוראריה.

לקריאה נוספת

• למען ידעו...בנים יוולדו פרק ראשון.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.