אגם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(מהמכלול) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 18: | שורה 18: | ||
ישנן ראיות המצביעות על קיומם של אגמים גם מחוץ ל[[כדור הארץ]]. | ישנן ראיות המצביעות על קיומם של אגמים גם מחוץ ל[[כדור הארץ]]. | ||
==בחסידות== | |||
אגם מים רומז על ה[[מלכות]] כשמקבלת ממימי ה[[חסד]], או על בחי' יסוד אימא (בינה) כשמקבלת מה[[חכמה]]. וכפי שנרמז במילת אגם המורכבת מ- [[א']] - גם, כש'גם' רומז למלכות (מילת ריבוי – בחי' מלכות) וכשמקבלת מבחי' 'אלף' - אותיות [[פלא]] - נקראת אגם. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*הרב [[יואל כהן]], {{היברובוקס||"אגם"|30546|בתוך: '''[[ספר הערכים - חב"ד]]''', חלק א'|עמוד=64}}. | |||
[[קטגוריה:טבע הבריאה]] |
גרסה מ־20:09, 31 ביולי 2024
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | |||
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. |
אגם או ימה הוא גוף גדול של מקווה מים (בדרך כלל מים מתוקים) המוקף יבשה.
אגמים גדולים נקראים לפעמים "ים", וימים קטנים נקראים לפעמים "אגם". למשל, ים כנרת וים המלח הם למעשה אגמים. האגם הגדול בעולם הוא מלוח - הים הכספי. האגם העמוק ביותר הוא ימת באיקל בסיביר. המונח אגם משמש גם לתיאור אתרים יבשים בדרך כלל המתמלאים מים רק לאחר גשמים כבדים, כמו למשל אגם אייר באוסטרליה.
היווצרות אגמים
אגמים יכולים להיווצר בדרכים מגוונות:
- אגמים טקטוניים - נוצרו עקב תזוזות טקטוניות של הלוחות היבשתיים. לדוגמה, ימת בייקל במזרח סיביר, ים כנרת וים המלח מתזוזת השבר הסורי אפריקני.
- אגמים וולקניים - נוצרו עקב פעילות געשית: בלועות הר געש (Okama ביפן, ברכת רם ברמת הגולן), או כתוצאה מחסימת נחלים על ידי זרמי לבה ומהתפוררות ושבירה של מגמה מתקררת (אגם החולה).
- אגמים שנוצרו עקב גלישת קרקע - גלישת הקרקע חוסמת לעיתים נחלים, במעלה הסכר מתאספים המים ונקווה אגם.
- אגמים קרחוניים (גליצאליים) - נוצרו עקב גלישת קרחונים. כאשר הקרחון גולש הוא חורץ במשקלו את הקרקע וסוחף עמו אדמה רבה. המסת הקרחון וקפיאתו מחדש מביאה להתפוררות הקרקע ולהיווצרות מגרעות שבהן נקווים מים. האגמים הגדולים בארצות הברית וכן מרבית האגמים בעולם נוצרו בדרך זו.
- אגמי המסה - שנוצרו עקב תהליכי המסה כימית של סלעים או מינרלים הגורמות להיווצרות מגרעות שבהן נקווים מים. אגמים כאלו מצויים בעיקר באזור של מסלע גיר ונופי קרסט. אזור הלג'ה הגדולה בסוריה ובאזור מבצר נמרוד ברמת הגולן.
- אגמים שנוצרו עקב פעילות נחלים - דמויי פרסה או טבעת. כתוצאה מהשתנות ערוצי נחלים והתנתקותם מהערוץ המרכזי. נפוץ באגמים בסמוך לשפך הנחל לים.
- אגמים שנוצרו עקב פעילות הרוח - בעיקר באזורי דיונות, עקב שחיקת הדיונה והסעת החול מעל שכבה אטימה נוצר מקום נמוך שאליו נאספים מים.
- אגמים אורגניים (בוג)- אגמים קטנים שנוצרים על קרקעית כבול המתאפיינת בתכולה גבוהה מאד של חומר אורגני. תהליכי היצירה אינם ברורים לחלוטין. מאופיין על ידי צמחים אקזוטיים אוכלי חרקים, המים בדרך כלל צלולים ומעט חומציים.
- אגמים מעשה ידי אדם - כתוצאה מפעילות אנתרופוגנית, דוגמת הקמת סכרים להפקת חשמל (אגם פאוול לפני סכר הובר בארצות הברית, אגם נאצר לפני סכר אסואן במצרים) או אגמים לנופש וקייט (כדוגמת פארק הירקון).
ישנן ראיות המצביעות על קיומם של אגמים גם מחוץ לכדור הארץ.
בחסידות
אגם מים רומז על המלכות כשמקבלת ממימי החסד, או על בחי' יסוד אימא (בינה) כשמקבלת מהחכמה. וכפי שנרמז במילת אגם המורכבת מ- א' - גם, כש'גם' רומז למלכות (מילת ריבוי – בחי' מלכות) וכשמקבלת מבחי' 'אלף' - אותיות פלא - נקראת אגם.
קישורים חיצוניים
- הרב יואל כהן,
"אגם", בתוך: ספר הערכים - חב"ד, חלק א', באתר HebrewBooks.