צבי אייזיק מאסין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''צבי אייזיק מאסין (הירשל דריבינער)''' (?-[[אדר]] [[תש"ב]]) היה שוחט חסידי בוגר תומכי תמימים, מאנשי קהילת חב"ד | הרב '''צבי אייזיק מאסין (הירשל דריבינער)''' (?-[[אדר]] [[תש"ב]]) היה שוחט חסידי בוגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], מאנשי קהילת חב"ד ב[[נעוועל]], טרופיץ ו[[לנינגרד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בעיירה דריבין | נולד בעיירה דריבין שב[[רוסיה]] להוריו הרב דוד בער ומרת חיה ליבא מאסין. | ||
כנער, נשלח על ידי הוריו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, שם כינוהו בשם 'הירשל דריבינער' על שם עיירת הולדתו. | כנער, נשלח על ידי הוריו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], שם כינוהו בשם 'הירשל דריבינער' על שם עיירת הולדתו. | ||
בל"ג בעומר תרפ"ג התקיימה חתונתו עם רעייתו מרת ראדע, בתו של ר' דוד בער ומרת בלומה רבקה שמואלביץ מ[[נעוועל]]. | בל"ג בעומר תרפ"ג התקיימה חתונתו עם רעייתו מרת ראדע, בתו של ר' דוד בער ומרת בלומה רבקה שמואלביץ מ[[נעוועל]]. לאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בנעוועל, שם שימש כ[[שוחט]] וגם ניהל חנות. בדו"ח ששיגר ר' [[יהודה הבר]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת תר"צ בו דיווח על מצב החסידים ברוסיה, נכתב כי כבר שנה סגר את החנות, ולכל הפחות בגלוי - אינו עוסק לפרנסתו{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גליון 199 עמוד 52.}}. בעקבות רדיפות ה[[ק.ג.ב]], עזב בשנת תרצ"ה את נעוועל והתיישב בעיירה הסמוכה טרופיץ והחל לעסוק לפרנסתו בייצור שרשראות ברזל, מהם התפרנס בדוחק. | ||
לאחר שלוש שנים בהן סבל מבדידות בעיירה בה לא פעלה קהילה חב"דית וכן מפרנסה דחוקה, הציע לו ידידו ר' [[יהודה לייב קרסיק]] להצטרף אליו ל[[לנינגרד]], שם אפשרויות הפרנסה רחבות יותר, וגם קהילה חסידית. תחילה עבר ללנינגרד לבדו והתארח אצל גיסו ר' חוניע שמואלביץ, ושיגר כספים באופן קבוע לבני משפחתו, ועם פלישת הנאצים ל[[ברית המועצות]] הורה לרעייתו לברוח מהחזית לעומק רוסיה, בעוד הוא וידידו התעכבו וכאשר החלה ה'[[בלוקדה]]' המצור על לנינגרד, לא יכלו לעזוב את העיר ורק בחודש אדר תש"ב ניסה להימלט מהמצור אך כוחותיו לא עמדו לו והוא נפטר בדרך. | |||
לאחר שלוש שנים בהן סבל מבדידות בעיירה בה לא פעלה קהילה חב"דית וכן מפרנסה דחוקה, הציע לו ידידו ר' [[יהודה לייב קרסיק]] להצטרף אליו ל[[לנינגרד]], שם אפשרויות הפרנסה רחבות יותר, וגם קהילה חסידית. | |||
תחילה עבר ללנינגרד לבדו והתארח אצל גיסו ר' חוניע שמואלביץ, ושיגר כספים באופן קבוע לבני משפחתו, ועם פלישת הנאצים | |||
רעייתו שרדה עם שלושת ילדיה את המלחמה, האריכה ימים ועלתה לארץ הקודש וזכתה לרוות נחת מצאצאיה. | רעייתו שרדה עם שלושת ילדיה את המלחמה, האריכה ימים ועלתה לארץ הקודש וזכתה לרוות נחת מצאצאיה. | ||
| שורה 33: | שורה 25: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]] | ||
[[קטגוריה:אישים בנעוועל]] | [[קטגוריה:אישים בנעוועל]] | ||
[[קטגוריה:אישים בלנינגרד]] | [[קטגוריה:אישים בלנינגרד]] | ||
[[קטגוריה:שוחטים]] | [[קטגוריה:שוחטים]] | ||
גרסה מ־06:48, 2 ביולי 2024
הרב צבי אייזיק מאסין (הירשל דריבינער) (?-אדר תש"ב) היה שוחט חסידי בוגר תומכי תמימים ליובאוויטש, מאנשי קהילת חב"ד בנעוועל, טרופיץ ולנינגרד.
תולדות חיים
נולד בעיירה דריבין שברוסיה להוריו הרב דוד בער ומרת חיה ליבא מאסין.
כנער, נשלח על ידי הוריו ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, שם כינוהו בשם 'הירשל דריבינער' על שם עיירת הולדתו.
בל"ג בעומר תרפ"ג התקיימה חתונתו עם רעייתו מרת ראדע, בתו של ר' דוד בער ומרת בלומה רבקה שמואלביץ מנעוועל. לאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בנעוועל, שם שימש כשוחט וגם ניהל חנות. בדו"ח ששיגר ר' יהודה הבר לאדמו"ר הריי"צ בשנת תר"צ בו דיווח על מצב החסידים ברוסיה, נכתב כי כבר שנה סגר את החנות, ולכל הפחות בגלוי - אינו עוסק לפרנסתו[1]. בעקבות רדיפות הק.ג.ב, עזב בשנת תרצ"ה את נעוועל והתיישב בעיירה הסמוכה טרופיץ והחל לעסוק לפרנסתו בייצור שרשראות ברזל, מהם התפרנס בדוחק.
לאחר שלוש שנים בהן סבל מבדידות בעיירה בה לא פעלה קהילה חב"דית וכן מפרנסה דחוקה, הציע לו ידידו ר' יהודה לייב קרסיק להצטרף אליו ללנינגרד, שם אפשרויות הפרנסה רחבות יותר, וגם קהילה חסידית. תחילה עבר ללנינגרד לבדו והתארח אצל גיסו ר' חוניע שמואלביץ, ושיגר כספים באופן קבוע לבני משפחתו, ועם פלישת הנאצים לברית המועצות הורה לרעייתו לברוח מהחזית לעומק רוסיה, בעוד הוא וידידו התעכבו וכאשר החלה ה'בלוקדה' המצור על לנינגרד, לא יכלו לעזוב את העיר ורק בחודש אדר תש"ב ניסה להימלט מהמצור אך כוחותיו לא עמדו לו והוא נפטר בדרך.
רעייתו שרדה עם שלושת ילדיה את המלחמה, האריכה ימים ועלתה לארץ הקודש וזכתה לרוות נחת מצאצאיה.
משפחתו
- בנו, דוד בער מאסין הי"ד - גוייס לצבא האדום במלחמת העולם השניה ונהרג בחזית
- בנו, חיים זאב מאסין
- בתו מרת חיה ליבא, רעיית ר' שואל משה קליין
- בתו מרת לאה כהן
קישורים חיצוניים
- שניאור ברגר, חסיד ללא פעמונים
הערות שוליים
- ↑ שבועון בית משיח גליון 199 עמוד 52.