הבדלים בין גרסאות בדף "חיים מרדכי פרלוב"
מ |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}}הרב '''חיים מרדכי פרלוב''' המכונה "מרדכי חרסונר" היה [[בעל נגלה]], [[רב]]<REF>שכ"ק אדמו"ר סמך על פסיקותיו והפנה אליו שואלים - [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/438&search=%d7%a4%d7%a8%d7%9c%d7%95%d7%91 אגרות קודש ח"ג אגרת תרכ"ה].</REF>ובעל [[סיפור]]ים. | {{בעבודה}}הרב '''חיים מרדכי פרלוב''' המכונה "מרדכי חרסונר" היה [[בעל נגלה]], [[רב]]<REF>שכ"ק אדמו"ר סמך על פסיקותיו והפנה אליו שואלים - [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/438&search=%d7%a4%d7%a8%d7%9c%d7%95%d7%91 אגרות קודש ח"ג אגרת תרכ"ה].</REF>ובעל [[סיפור]]ים. | ||
| − | נולד בעיירה החסידית [[חרסון]]{{הערת שוליים|המרכזית מבין ה'קולוניות' שייסד [[אדמו"ר האמצעי]]}} בשנת [[תרמ"ט]]{{הערת שוליים|או בשנת [[תר"נ]].}}. בהשפעת חבריו נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] בשנת [[תרס"ד]], ולמד שם עד שנת [[תער"ב]] | + | נולד בעיירה החסידית [[חרסון]]{{הערת שוליים|המרכזית מבין ה'קולוניות' שייסד [[אדמו"ר האמצעי]]}} בשנת [[תרמ"ט]]{{הערת שוליים|או בשנת [[תר"נ]].}}. אביו ר' דוד היה ממשפחת פערלאוו, משפחה שגרה בקולוניות מאז יסודם. בהשפעת חבריו נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] בשנת [[תרס"ד]], ולמד שם עד שנת [[תער"ב]]. בישיבה היה [[מתמיד]] עצום, נחשב כאחד מבעלי הנגלה, יחד עם הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]] והרב [[שמואל נוטיק]]{{הערת שוליים|כ"ה בזכרונות הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] הנדפסים ב[[בטאון חב"ד]]}}. |
| + | |||
| + | בשנת [[תער"ב]] נשא את אשתו, שיינא ביילא בת הרה"ג ר' אברהם בער, [[רב]] העיר [[שדווה]] שליד [[קובנא]] במדינת [[ליטא]], ועבר לגור שם. | ||
| + | |||
| + | בשנת [[תרע"ח]] נתקבל לרב בעיירה [[בריסלב]] שבפלך [[חרסון]], וב[[רב]]נות זו כיהן עד שנת [[תרע"ט]], אז נסע לעיר הולדתו, חרסון, לשמש כר"מ במחלקת [[תומכי תמימים חרסון|תו"ת בחרסון]]. | ||
| + | |||
| + | בשנת [[תרפ"ב]] עזב את העיר עקב הרעב הכבד, ונסע לעיר [[קולאש]] ב[[גרוזיה]], שם שימש ברבנות יחד עם גיסו הרב [[אברהם לוי סלווין]]. משם עבר לעיר סטשילי והקים שם [[ישיבה]] ו[[מקווה]]. | ||
| + | |||
| + | ב[[תרפ"ח]] עבר לסטשחרי שם הפיץ [[יהודת]] ונאבק עם ה[[ק.ג.ב.]] ב[[מסירות נפש]], בגלל פעילות זו נאסר בשנת [[תרצ"ג]] עד [[חורף]] [[תרצ"ז]]. | ||
| + | |||
| + | כשחזר ממאסרו עבר לעיר [[כותאיס]] | ||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | + | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
גרסה מ־21:45, 20 במאי 2010
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הרב חיים מרדכי פרלוב המכונה "מרדכי חרסונר" היה בעל נגלה, רב[1]ובעל סיפורים.
נולד בעיירה החסידית חרסון[2] בשנת תרמ"ט[3]. אביו ר' דוד היה ממשפחת פערלאוו, משפחה שגרה בקולוניות מאז יסודם. בהשפעת חבריו נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בשנת תרס"ד, ולמד שם עד שנת תער"ב. בישיבה היה מתמיד עצום, נחשב כאחד מבעלי הנגלה, יחד עם הרב אברהם אליהו פלוטקין והרב שמואל נוטיק[4].
בשנת תער"ב נשא את אשתו, שיינא ביילא בת הרה"ג ר' אברהם בער, רב העיר שדווה שליד קובנא במדינת ליטא, ועבר לגור שם.
בשנת תרע"ח נתקבל לרב בעיירה בריסלב שבפלך חרסון, וברבנות זו כיהן עד שנת תרע"ט, אז נסע לעיר הולדתו, חרסון, לשמש כר"מ במחלקת תו"ת בחרסון.
בשנת תרפ"ב עזב את העיר עקב הרעב הכבד, ונסע לעיר קולאש בגרוזיה, שם שימש ברבנות יחד עם גיסו הרב אברהם לוי סלווין. משם עבר לעיר סטשילי והקים שם ישיבה ומקווה.
בתרפ"ח עבר לסטשחרי שם הפיץ יהודת ונאבק עם הק.ג.ב. במסירות נפש, בגלל פעילות זו נאסר בשנת תרצ"ג עד חורף תרצ"ז.
כשחזר ממאסרו עבר לעיר כותאיס
הערות שוליים
- ↑ שכ"ק אדמו"ר סמך על פסיקותיו והפנה אליו שואלים - אגרות קודש ח"ג אגרת תרכ"ה.
- ↑ המרכזית מבין ה'קולוניות' שייסד אדמו"ר האמצעי
- ↑ או בשנת תר"נ.
- ↑ כ"ה בזכרונות הרב חיים אליעזר קרסיק הנדפסים בבטאון חב"ד
