יצחק קרמניקוב: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגית: שחזור ידני |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בבית הכנסת הוא שימש כגבאי וכמנהל חשבונות. | בבית הכנסת הוא שימש כגבאי וכמנהל חשבונות. | ||
אדמו"ר הריי"צ הזכירו באגרת לרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] ובירכו בהתחזקות בשתדלנותו{{הערה|אגרת מתאריך [[ז' מנחם אב]], [[תרצ"ט ]] [https://chabadlibrary.org/books/3502360200 אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תנג] | אדמו"ר הריי"צ הזכירו באגרת לרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] ובירכו בהתחזקות בשתדלנותו{{הערה|אגרת מתאריך [[ז' מנחם אב]], [[תרצ"ט ]] [https://chabadlibrary.org/books/3502360200 אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תנג]}}. | ||
במהלך ביקורי אדמו"ר הריי"צ בריגה הכניס הרב קרמניקוב את בנו אברהם פעמיים ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הריי"צ, בשנת [[תרצ"א]] ובשנת [[ת"ש]]. | במהלך ביקורי אדמו"ר הריי"צ בריגה הכניס הרב קרמניקוב את בנו אברהם פעמיים ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הריי"צ, בשנת [[תרצ"א]] ובשנת [[ת"ש]]. | ||
בשנת תשב נפרד מרעייתו בשנת תש"ד נפרד מבנו | בשנת תשב נפרד מרעייתו בשנת תש"ד נפרד מבנו | ||
עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] והשתלטות הצבא האדום על ריגה עבר יחד עפ משפחתו לגטו שהוקם בקצה העיר, הם שהו בדירה עם משפחתו של ר' [[יחזקאל פייגי]]. | עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] והשתלטות הצבא האדום על ריגה עבר יחד עפ משפחתו לגטו שהוקם בקצה העיר, הם שהו בדירה עם משפחתו של ר' [[יחזקאל פייגי]]. | ||
| שורה 25: | שורה 22: | ||
*בנו, ר' אברהם, פתח תקווה. | *בנו, ר' אברהם, פתח תקווה. | ||
== | ==== | ||
{{מיון רגיל:קרמניקוב, יצחק}} | {{מיון רגיל:קרמניקוב, יצחק}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]] | [[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה:אישים בלטביה]] | [[קטגוריה:אישים בלטביה]] | ||
גרסה מ־02:24, 23 ביוני 2024
ר' יצחק קרמניקוב היה גבאי ונאמן בית הכנסת 'הריסיישע מניינים' בריגה, אדמו"ר הריי"צ פעל וניסה להצל אותו ואת משפחתו.
תולדות חיים
נישא למרת שרה דינה.
בתחילה התגורר ברוסיה. שימש כסוחר בעצים, עבודתו הייתה במרץ רב. בשנת תרפ"ה נסע עם משפחתו לזמן קצר לישראל ולאחר מכן חזר למינסק, לאחר מכן נסע לריגה כדי לשפר את עסקיו, הוא נעזר ברב מרדכי דובין בקבלת אשרת כניסה ללטביה, בריגה הוא החל להתפלל בבית הכנסת החב"די ששכן ברחוב אליאס בית הכנסת 'הריסיישע מניינים', בעקבות כך התקרב לחסידות.
בבית הכנסת הוא שימש כגבאי וכמנהל חשבונות.
אדמו"ר הריי"צ הזכירו באגרת לרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב ובירכו בהתחזקות בשתדלנותו[1].
במהלך ביקורי אדמו"ר הריי"צ בריגה הכניס הרב קרמניקוב את בנו אברהם פעמיים ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ, בשנת תרצ"א ובשנת ת"ש.
בשנת תשב נפרד מרעייתו בשנת תש"ד נפרד מבנו
עם פרוץ מלחמת העולם השניה והשתלטות הצבא האדום על ריגה עבר יחד עפ משפחתו לגטו שהוקם בקצה העיר, הם שהו בדירה עם משפחתו של ר' יחזקאל פייגי.
בעת פינוי שנערך בחצי מהגטו על ידי שוטרי לטביה התבקשו להישאר בבתיהם ולא להצטרף לפינוי עקב העובדה שהתגוררו בקצהו של החצי שפונה ובשל השעה המאוחרת בה פנו השוטרים לביתם, הם נותרו בחיים בשל כך, היהודים שפונו נורו למוות ביער הסמוך. הרב קרמניקוב ובנו אברהם עברו לילה לאחר הפינוי לחציו השני של הגטו בציווי רעייתו. כעבור כשבוע פונו רעייתו ובנותיו מחצי הגטו הגדול באקציה נוספת שנערכה ונרצחו.
משפחתו
- בנו, ר' אברהם, פתח תקווה.
==
- ↑ אגרת מתאריך ז' מנחם אב, תרצ"ט אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תנג