חצי שיעור: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) (הגהה, ניסוח, הועבר, הרחבה, עריכה, ויקיזציה, עיצוב, תקלדה, עדכון, עריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חצי שיעור''' הוא סוגיא הלכתית המתייחסת לכל מקום בו נאמר שיעור על איסור מסויים, האם בחצי שיעור נכלל בעצם חלק מהאיסור, מה שאומר שגם אם העונש הוא רק על כל השיעור, בהכרח הוא שגם בחצי מהשיעור יש חלק מהאיסור, או שמא האיסור חל מלכתחילה רק על השיעור בכללותו. | |||
'''חצי שיעור''' הוא סוגיא הלכתית המתייחסת לכל מקום בו נאמר שיעור על איסור מסויים, האם בחצי שיעור נכלל בעצם חלק מהאיסור, מה שאומר שגם אם העונש הוא רק על כל השיעור, בהכרח הוא שגם בחצי מהשיעור יש חלק מהאיסור | |||
==המחלוקת== | ==המחלוקת== | ||
ב[[מסכת יומא]] | ב[[מסכת יומא]] {{הערה|ע"ד.}} נחלקו [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]] האם חצי שיעור אסור מן התורה. [[הרבי]] תולה את המחלוקת בשאלת ה[[כמות ואיכות]]. | ||
לפי רבי יוחנן האיסור הוא תמיד על הכמות, וממילא גם חצי מהשיעור אסור שכן יש בו חצי מהכמות האסורה. | |||
לעומת זאת ריש לקיש סבור שדווקא באיכות המיוחדת הנולדת על ידי הצירוף של השיעור המסויים התורה אסרה את הדבר. | |||
הרבי מסיק, כי זו היא מחלוקתם | [[הרבי]] תולה גם את מחלוקתם של רבי יוחנן וריש לקיש בסוף [[מסכת נדה]] בדין [[זבה]]: מן התורה, רק זבה שראתה זיבה במשך שלושה ימים רצופים, במשך אחד עשר ימי הזיבה, נחשבת ל'''זבה גדולה'''. | ||
נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש מה דינה של זבה שראתה זיבה ביום העשירי לזיבתה, האם דינה כזבה קטנה שחלים עליה דיני טומאה, או לא. | |||
רבי יוחנן סבור שגם ביום העשירי, זבה שראתה זיבה נחשבת ל"זבה". | |||
ריש לקיש סבור שכשם שביום האחרון, אין היא נהפכת לנדה, כך גם ביום העשירי. | |||
הרבי מסיק, כי זו היא מחלוקתם באיכות וכמות. לפי רבי יוחנן, דין הג' ימים בזבה גדולה הוא רק ענין של כמות, וגם כאלו שאינם ראוים להצטרף לשלושה יש איכות זו. ריש לקיש חולק וסובר שהעיקר הוא האיכות {{הערה|ליקוטי שיחות חלק ז' עמ' 105.}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*הרב יצחק אייזיק קעניג, [https://vod.smslarav.co.il/lecture/617665996f01ae4caf0fe321 חצי שיעור אסור מהתורה] באתר מדיה הלכה | *הרב יצחק אייזיק קעניג, [https://vod.smslarav.co.il/lecture/617665996f01ae4caf0fe321 חצי שיעור אסור מהתורה] באתר מדיה הלכה. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:יורה דעה]] | [[קטגוריה:יורה דעה]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים]] | [[קטגוריה:אורח חיים]] | ||
גרסה מ־00:12, 5 ביוני 2024
חצי שיעור הוא סוגיא הלכתית המתייחסת לכל מקום בו נאמר שיעור על איסור מסויים, האם בחצי שיעור נכלל בעצם חלק מהאיסור, מה שאומר שגם אם העונש הוא רק על כל השיעור, בהכרח הוא שגם בחצי מהשיעור יש חלק מהאיסור, או שמא האיסור חל מלכתחילה רק על השיעור בכללותו.
המחלוקת
במסכת יומא [1] נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש האם חצי שיעור אסור מן התורה. הרבי תולה את המחלוקת בשאלת הכמות ואיכות.
לפי רבי יוחנן האיסור הוא תמיד על הכמות, וממילא גם חצי מהשיעור אסור שכן יש בו חצי מהכמות האסורה. לעומת זאת ריש לקיש סבור שדווקא באיכות המיוחדת הנולדת על ידי הצירוף של השיעור המסויים התורה אסרה את הדבר.
הרבי תולה גם את מחלוקתם של רבי יוחנן וריש לקיש בסוף מסכת נדה בדין זבה: מן התורה, רק זבה שראתה זיבה במשך שלושה ימים רצופים, במשך אחד עשר ימי הזיבה, נחשבת לזבה גדולה.
נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש מה דינה של זבה שראתה זיבה ביום העשירי לזיבתה, האם דינה כזבה קטנה שחלים עליה דיני טומאה, או לא. רבי יוחנן סבור שגם ביום העשירי, זבה שראתה זיבה נחשבת ל"זבה". ריש לקיש סבור שכשם שביום האחרון, אין היא נהפכת לנדה, כך גם ביום העשירי.
הרבי מסיק, כי זו היא מחלוקתם באיכות וכמות. לפי רבי יוחנן, דין הג' ימים בזבה גדולה הוא רק ענין של כמות, וגם כאלו שאינם ראוים להצטרף לשלושה יש איכות זו. ריש לקיש חולק וסובר שהעיקר הוא האיכות [2].
קישורים חיצוניים
- הרב יצחק אייזיק קעניג, חצי שיעור אסור מהתורה באתר מדיה הלכה.