מוחין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 14: שורה 14:
מוחין השייכים למידות הם הדרגה הנמוכה בחלקים [[חכמה]]-[[בינה]]-[[דעת]], כפי שהם נמשכים לפעול במידות.
מוחין השייכים למידות הם הדרגה הנמוכה בחלקים [[חכמה]]-[[בינה]]-[[דעת]], כפי שהם נמשכים לפעול במידות.


ב[[תורת החסידות]] מבואר{{הערה|המקום הראשון בו נכתב דבר זה הוא בפ"ג בלקוטי אמרים}} כי ב[[נפש]] האדם המשתלשלת מעולמות הרוחניים [[שכל]] ו[[מדות]] כמו בעולמות הרוחניים שבהם [[עשר ספירות]] הנחלקות לשניים [[מוחין]] ו[[מדות]].
ב[[תורת החסידות]] מבואר{{הערה|המקום הראשון בו נכתב דבר זה הוא בפ"ג בלקוטי אמרים}} כי ב[[נפש]] האדם המשתלשלת מעולמות הרוחניים [[שכל]] ו[[מידות (ספירות)|מדות]] כמו בעולמות הרוחניים שבהם [[עשר ספירות]] הנחלקות לשניים [[מוחין]] ו[[מידות (ספירות)|מדות]].


במוחין ישנם ג' מוחין: [[חכמה]], [[בינה]], ו[[דעת]]. במדות ישנם שבעה מדות: [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]] [[יסוד]], [[מלכות]].
במוחין ישנם ג' מוחין: [[חכמה]], [[בינה]], ו[[דעת]]. במדות ישנם שבעה מדות: [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]] [[יסוד]], [[מלכות]].

גרסה מ־22:04, 2 ביוני 2024

המוחין הוא כינוי לספירות או לכוחות (-בנפש האדם) חכמה בינה ודעת. משכנם של המוחין באדם הוא במוח שבראש. המוחין הם ראשית הכוחות פנימיים.

פעמים שמכונים שלש אמות על שם היותם מקור ההשפעה לכוחות שלמטה מהם - המדות.

מוחין בעצם

מוחין בעצם היא דרגה של לימוד, הבנה והתבוננות בעיניניי ההשכלה עצמה, בלי קשר להשפעה על המידות שבלב, בשונה ממוחין השייכים למידות שזוהי התבוננות בעניינים שבהכרח מביאים לרגש שבלב ולמעשה בפועל בשלושת הלבושים מחשבה דיבור ומעשה.

הרבי הורה להתחיל להתעסק בלימוד חסידות בעניינים שנחשבים למוחין בעצם, שאין להם השפעה ושייכות למידות כנ"ל, וזאת כתוצאה מהזמן המיוחד בו נמצאים. בשיחה זו אף הפנה לכמה מקומות בתורת רבותינו נשיאנו בה מבוארת עבודה זו, ועניינים אלו[1].

בהמשך לזה, יצויין, כי עבודה זו של לימוד והתבוננות בעניינים ששייכים למוחין בעצם, הינה בעצם עבודה השייכת לזמן הגאולה שאז יהיה כיבוש ג' ארצות שבעבר הירדן המרמזות (ע"פ חסידות) לג' המוחין חב"ד וכפי שהם לעצמם[2].

מוחין השייכים למידות

מוחין השייכים למידות הם הדרגה הנמוכה בחלקים חכמה-בינה-דעת, כפי שהם נמשכים לפעול במידות.

בתורת החסידות מבואר[3] כי בנפש האדם המשתלשלת מעולמות הרוחניים שכל ומדות כמו בעולמות הרוחניים שבהם עשר ספירות הנחלקות לשניים מוחין ומדות.

במוחין ישנם ג' מוחין: חכמה, בינה, ודעת. במדות ישנם שבעה מדות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד יסוד, מלכות.

המוחין הינם הכלי דרכו מובן כיצד צריך להיות הדבר והמדות הינם ההמשכה לאותו הדבר.

בנפש האדם המוחין מבינים מהו טוב ומהו רע בשבילו ומיד נרגש בלב ההמשכה לאותו דבר או הרתיעה.

ישנה דרגא נעלית יותר במוחין, שהם משכילים ומתבוננים בענין ללא שיש לאדם שייכות ומשיכה אליהם זהו 'מוחין בעצם', לעומתם, בנידוננו מדובר על מוחין השייכים למדות שזהו ההבנה וההתבוננות בדברים הגורמים משיכה או רתיעה מהדבר בו הוא מבין, מתבונן, ומתרגש.

בחסידות מבואר שארץ ישראל היא ארץ שבעה עממין ותפקידם של בני ישראל בכיבוש הארץ בזמן הגלות הוא לכבוש את שבעת המדות הרמוזים בשבעה עממין אלו, והכוונה בזה לכבוש את המשיכה והיראה מענייני העולם לעבודת ה' ולעשות מהם 'ארץ ישראל' 'ארץ'-מלשון רצון שרצתה לעשות רצון קונה. אך לעת"ל יהיה גם כיבוש ג' ארצות שבעבר הירדן שמרמזים על ג' המוחין חב"ד כפי שהם לעצמם, שהכיבוש של ארץ ישראל- שבעת המדות נעשה על ידי המוחין חב"ד, אך אין בזה כיבוש של המוחין עצמם, והעבודה דלעת"ל היא העבודה דכיבוש המוחין חב"ד עצמם לעבודת ה'.

ראו גם

הערות שוליים

  1. שבת פרשת לך לך תשנ"ב
  2. בניגוד לכיבוש ז' ארצות שבארץ ישראל, בזמן הגלות המרמזות לשבע המדות שבלב ולמוחין חב"ד השייכות אליהן
  3. המקום הראשון בו נכתב דבר זה הוא בפ"ג בלקוטי אמרים