שושלת מחנובקא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שושלת מחנובקא''', הינה שושלת בת של שושלת צ'רנוביל. | '''שושלת מחנובקא''', הינה שושלת בת של שושלת צ'רנוביל. | ||
| שורה 7: | שורה 6: | ||
לאחר מותו של רבי יוסף מאיר התמנה חתנו רבי מנחם נחום טברסקי לאדמו"ר מסקווירא-מחנובקה בעיירה מחנובקה. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] עלה ארצה בנו של רבי יוסף מאיר, רבי אברהם יהושע השל טברסקי (השני) (נולד ב-[[תרנ"ד]]) וכיהן כאדמו"ר ממחנובקה ב[[בני ברק]]. | לאחר מותו של רבי יוסף מאיר התמנה חתנו רבי מנחם נחום טברסקי לאדמו"ר מסקווירא-מחנובקה בעיירה מחנובקה. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] עלה ארצה בנו של רבי יוסף מאיר, רבי אברהם יהושע השל טברסקי (השני) (נולד ב-[[תרנ"ד]]) וכיהן כאדמו"ר ממחנובקה ב[[בני ברק]]. | ||
רבי אברהם יהושע השל היה חשוך בנים, ועוד בחייו אימץ כבן את בן-אחיינו, רבי יהושע רוקח (נולד ב-תרנ"ד). רבי יהושע רוקח הוא בנו של יצחק דוד רוקח, בנו של רבי יהושע רוקח מ[[ירוסלב]], בנו של רבי [[יששכר דב רוקח]] ה[[אדמו"ר]] מבעלז. סבתו של רבי יהושע, אשת רבי יהושע רוקח מירוסלב, הייתה אחותו של רבי אברהם יהושע השל ממחנובקה.<REF> | רבי אברהם יהושע השל היה חשוך בנים, ועוד בחייו אימץ כבן את בן-אחיינו, רבי יהושע רוקח (נולד ב-תרנ"ד). רבי יהושע רוקח הוא בנו של יצחק דוד רוקח, בנו של רבי יהושע רוקח מ[[ירוסלב]], בנו של רבי [[יששכר דב רוקח]] ה[[אדמו"ר]] מבעלז. סבתו של רבי יהושע, אשת רבי יהושע רוקח מירוסלב, הייתה אחותו של רבי אברהם יהושע השל ממחנובקה.<REF>ויקפידיה.</REF> | ||
האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל ממחנובקא, היה חתן רבי משה מזאריק זצ"ל, ונודע בהערצתו המיוחדת לרבי. בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.<REF> [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.</REF> | האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל ממחנובקא, היה חתן רבי משה מזאריק זצ"ל, ונודע בהערצתו המיוחדת לרבי. בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.<REF> [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.</REF> | ||
גרסה מ־07:22, 10 במאי 2010
שושלת מחנובקא, הינה שושלת בת של שושלת צ'רנוביל.
תולדות החסידות
ראשיתה של החסידות הוא בחסידות סקווירא משושלת צ'רנוביל. לאחר פטירתו של האדמו"ר רבי יצחק טברסקי מסקווירא התמנה בנו רבי דוד לאדמו"ר בסקווירא. אחיו הצעיר, רבי אברהם יהושע השל טברסקי (נולד בתקפ"ו) כיהן לצידו כאדמו"ר בעיירה סקווירא, ולאחר פטירתו ב-תרמ"ו התמנה בנו רבי יוסף מאיר טברסקי לאדמו"ר בעיירה מחנובקה שבאוקראינה.
לאחר מותו של רבי יוסף מאיר התמנה חתנו רבי מנחם נחום טברסקי לאדמו"ר מסקווירא-מחנובקה בעיירה מחנובקה. לאחר מלחמת העולם השנייה עלה ארצה בנו של רבי יוסף מאיר, רבי אברהם יהושע השל טברסקי (השני) (נולד ב-תרנ"ד) וכיהן כאדמו"ר ממחנובקה בבני ברק.
רבי אברהם יהושע השל היה חשוך בנים, ועוד בחייו אימץ כבן את בן-אחיינו, רבי יהושע רוקח (נולד ב-תרנ"ד). רבי יהושע רוקח הוא בנו של יצחק דוד רוקח, בנו של רבי יהושע רוקח מירוסלב, בנו של רבי יששכר דב רוקח האדמו"ר מבעלז. סבתו של רבי יהושע, אשת רבי יהושע רוקח מירוסלב, הייתה אחותו של רבי אברהם יהושע השל ממחנובקה.[1]
האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל ממחנובקא, היה חתן רבי משה מזאריק זצ"ל, ונודע בהערצתו המיוחדת לרבי. בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.[2]
לאחר פטירתו של רבי אברהם יהושע השל טברסקי ב-תשמ"ו התמנה רבי יהושע רוקח לאדמו"ר ממחנובקה. לאחר תקופה של מספר שנים, הוכתר גם לאדמו"ר לחלק מחסידי בעלזא, ומאז מכונה חסידותו בשם "בעלזא מחנובקא".
לערך מורחב: יהושע רוקח.
מקורות
הערות שוליים
- ↑ ויקפידיה.
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.