יעקב שמשון משיפטובקה: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''יעקב שמשון משיפטובקה''' ([[ | רבי '''יעקב שמשון משיפטובקה''' ([[ת"פ]]-[[ג' סיוון]] [[תקס"א]]) היה מתלמידי [[המגיד ממעזריטש]], ולאחר פטירתו מתלמידי רבי [[פנחס מקוריץ]]. כיהן ברבנות בעיירה שיפטובקה ובשנת [[תקנ"ד]] עמד בראש קבוצה של חסידי פולין ש[[עלייה לארץ קודש|עלו לארץ]] והצטרפו ליישוב החסידי ב[[טבריה]], שם נותר להתגורר עד לפטירתו. | ||
==קורות חיים== | ==קורות חיים== | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
נפטר בגיל 81 ב[[ג' סיוון]] [[תקס"א]] ונטמן ב[[בית העלמין היהודי העתיק בטבריה]]. | נפטר בגיל 81 ב[[ג' סיוון]] [[תקס"א]] ונטמן ב[[בית העלמין היהודי העתיק בטבריה]]. | ||
בשנת [[ | בשנת [[תשע"ז]] הוקם בטבריה בית מדרש הנושא את שמו. | ||
==קשריו עם אדמו"ר הזקן== | ==קשריו עם אדמו"ר הזקן== | ||
גרסה מ־17:48, 1 במאי 2024
רבי יעקב שמשון משיפטובקה (ת"פ-ג' סיוון תקס"א) היה מתלמידי המגיד ממעזריטש, ולאחר פטירתו מתלמידי רבי פנחס מקוריץ. כיהן ברבנות בעיירה שיפטובקה ובשנת תקנ"ד עמד בראש קבוצה של חסידי פולין שעלו לארץ והצטרפו ליישוב החסידי בטבריה, שם נותר להתגורר עד לפטירתו.
קורות חיים
נולד בשנת ה'ת"פ לאביו ר' יצחק.
נמנה על תלמידיו של המגיד ממעזריטש, ולאחר פטירתו, נמנה על תלמידיו של רבי פנחס מקוריץ (וברבות הימים אף הפך למחותנו כאשר בתו התחתנו עם בנו של רבי פנחס).
נודע בלמדנותו ובחריפותו ובשל כך הוטלו עליו משימות שונות של הפצת בשורת החסידות בחוגי הלמדנים ובין רבנים בולטים, דוגמת הנודע ביהודה, רבה של המבורג, ועוד[1].
כאשר רבי פנחס מקוריץ נאלץ להיעדר מסלאוויטא, שימש כממלא מקומו, ולאחר שחזר, החל לשמש כרבה של שפטיבקה (שפטובקה), שם כיהן רוב ימיו ועל שמה נקרא.
מאוחר יותר, כיהן כרב גם בעיר אומן ובעיירה באר.
בשנת תקנ"ד עלה לארץ ישראל בראש קבוצה של חסידים מפולין[2], והצטרף לקהילה החסידים שהתיישבה בטבריה לאחר עליית החסידים בראשותו של רבי מנחם מענדל מויטבסק, והפך לבר-פלוגתא של רבי אברהם מקאליסק.
כעבור תקופה יצא לחו"ל כדי לגייס כספים עבור עולי פולין. ובשנת תקנ"ט חזר לארץ ישראל והגיע לחיפה.
מאוחר יותר, פייס רבי נחמן מברסלב בין רבי אברהם מקאליסק ובין רבי יעקב שמשון[3].
נפטר בגיל 81 בג' סיוון תקס"א ונטמן בבית העלמין היהודי העתיק בטבריה.
בשנת תשע"ז הוקם בטבריה בית מדרש הנושא את שמו.
קשריו עם אדמו"ר הזקן
במסורת החסידית מסופר כי באחת ההזדמנויות ביקש רבי פנחס מקוריץ מאדמו"ר הזקן שיפלפל בנגלה עם ר' יעקב שמשון, ולאחר שעה ארוכה שהתפלפלו בש"ס, התבטא שאף ששניהם בקיאים בכל הש"ס על בוריו, אצל ר' יעקב שמשון ניכר חילוק בין סוגיא שלמה לאחרונה לסוגיא שלמד לפני זמן רב, ואילו אצל אדמו"ר הזקן אין כל חילוק, ואצלו הכל ערוך כאילו למד זאת כעת ממש[4].
לאחר עלייתו לארץ הקודש, כאשר התגלעו חילוקי דעות בינו לבין רבי אברהם מקאליסק והוא ייסד קופת כולל נפרדת עם רבי מרדכי מנעסכיז, ואדמו"ר הזקן התבקש לפשר ביניהם, כשבמכתבו הוא צידד לפועל ברבי אברהם מקאליסק שקדם לרבי יעקב שמשון, ורמז על ר' יעקב שמשון וכתב אודותיו "ועתה חדשים מקרוב באו, אנשים חכמים בעינים וישרים בליבותם, להרוס הבנין ומצב ישיבת ארץ הקודש תובב"א ולעורר מדנים חינם על הנהגת אדונינו הרב הכהן הגדול"[5]. (המחלוקת בין אדמו"ר הזקן ורבי אברהם מקאליסק החלה רק לאחר הסתלקותו של רבי יעקב שמשון, בין השנין תקס"ג-תקס"ה).
משפחתו
- חתנו, רבי יהודה מאיר שפירא משפטובקה[6]
- חתנו, רבי ישראל יהודה לייב מקרסנה
לקריאה נוספת
- סיפורים נפלאים, עמודים 62, 97