תנא – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה'''תַּנָאִים''' היו חכמי התורה, ששנו את המשנה. המילה "תנא" משמעותה בארמית "שונה", שהרי הם שנו את ה[[משנה]]. | ה'''תַּנָאִים''' היו חכמי התורה, ששנו את המשנה. המילה "תנא" משמעותה בארמית "שונה", שהרי הם שנו את ה[[משנה]]. | ||
הם היו בזמן המקדש הראשון והשני. התנא האחרון היה רבי יהודה הנשיא, שהיה נצר למשפחת הנשיאים מצאצאיו של בנות [[דוד המלך]], הוא סידר את כל המשניות המובחרות של כל התנאים שהיו לפניו, והכריע את ההלכה הפסוקה. תלמידו רבי חייא, סידר את הברייתות. לפעמים הוא נחשב גם כן לתנא, היכול לחלוק על תנאים אחרים.< | הם היו בזמן המקדש הראשון והשני. התנא האחרון היה רבי יהודה הנשיא, שהיה נצר למשפחת הנשיאים מצאצאיו של בנות [[דוד המלך]], הוא סידר את כל המשניות המובחרות של כל התנאים שהיו לפניו, והכריע את ההלכה הפסוקה. תלמידו רבי חייא, סידר את הברייתות. לפעמים הוא נחשב גם כן לתנא, היכול לחלוק על תנאים אחרים.<REF>[[בבא מציעא]] ה, א.</REF> לפי שיטת רש"י<REF>[[נדה]] כו א.</REF> הוא מוגדר כתנא ואמורא. | ||
אחיינו של רבי חייא, היה רב, שהיה גם תלמידו של רבי יהודה הנשיא. למרות שרב נחשב לאמורא, ולרוב אינו חולק על התנאים, ישנם מקרים בודדים בהם הגמרא אומרת כי כוחו גדול כשל תנא ויכול הוא לחלוק עליהם.</REF>[[כתובות]] ח, א.<REF>[[המהר"ל]]< | אחיינו של רבי חייא, היה רב, שהיה גם תלמידו של רבי יהודה הנשיא. למרות שרב נחשב לאמורא, ולרוב אינו חולק על התנאים, ישנם מקרים בודדים בהם הגמרא אומרת כי כוחו גדול כשל תנא ויכול הוא לחלוק עליהם.</REF>[[כתובות]] ח, א.<REF>[[המהר"ל]]<REF>הליכות עולם.</REF> מסביר כי למרות שלתנא נחשב רק מי ששמו מוזכר במשנה, הכוונה היא שכוחו וחשיבותו היא כשל תנא.</REF> לפי שיטת הערוך<REF>ערך רב.</REF> רב אכן היה תנא, בדורם של תנאים רבים אחרים: לוי, בר קפרא, רבי שמעון בר רבי ורבי גמליאל בן רבי, וגם היה בכלל אמורא, שהרי היה חבירו של שמואל ובני דורו, ולכן נחשב הוא משניהם. | ||
== משרות הלכה שונות == | == משרות הלכה שונות == | ||
| שורה 10: | שורה 9: | ||
בתקופת התנאים היתה מקובלת חלוקה של שלושה דרגות של כבוד התורה בין החכמים לפי משרתם בהוראת התורה. נשיא, אב בית דין, וחכם. כאשר הנשיא נכנס, כל העם עומדים ואין יושבים עד שאומר להם שבו. כשאב ב"ד נכנס עושים לו שורה אחת מכאן ושורה אחת מכאן עד שישב במקומו. כשחכם נכנס, אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו. | בתקופת התנאים היתה מקובלת חלוקה של שלושה דרגות של כבוד התורה בין החכמים לפי משרתם בהוראת התורה. נשיא, אב בית דין, וחכם. כאשר הנשיא נכנס, כל העם עומדים ואין יושבים עד שאומר להם שבו. כשאב ב"ד נכנס עושים לו שורה אחת מכאן ושורה אחת מכאן עד שישב במקומו. כשחכם נכנס, אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו. | ||
בזמן רבן שמעון בן גמליאל למשל, היתה החלוקה כך: רבן שמעון בן גמליאל נשיא, רבי מאיר חכם, רבי נתן אב"ד.[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=28&daf=13b&format=text הוריות יג, ב.]</REF> | בזמן רבן שמעון בן גמליאל למשל, היתה החלוקה כך: רבן שמעון בן גמליאל נשיא, רבי מאיר חכם, רבי נתן אב"ד.<REF> [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=28&daf=13b&format=text הוריות יג, ב.]</REF> | ||
== התנאים במשנת החסידות == | == התנאים במשנת החסידות == | ||