כתבי ר' יאשע שו"ב (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 4: שורה 4:


==אודות הספר==
==אודות הספר==
הכתבים מכילים סיפורים על [[הבעש"ט]] ותלמידיו, ועל [[המגיד ממזריטש]] ותלמידיו (בעיקר אדמו"רי [[פולין]]). כפי שעבר במסורה חסידית, רשימות אלו כתבם המחבר לעצמו והם התגלגלו בין החסידים עד שמישהו הוציאם לאור ב{{מונחון|סטנסיל|הקלדה במכונת כתיבה וצילום במכונת שכפול}}.
הכתבים מכילים סיפורים על [[הבעש"ט]] ותלמידיו, ועל [[המגיד ממזריטש]] ותלמידיו (בעיקר אדמו"רי [[פולין]]), כפי שעברו במסורה חסידית. רשימות אלו כתבם המחבר לעצמו והם התגלגלו בין החסידים עד שמישהו הוציאם לאור ב{{מונחון|סטנסיל|הקלדה במכונת כתיבה וצילום במכונת שכפול}}.


כמה וכמה תמיהות התעוררו על הסיפורים ועל רמת דיוקם, כגון פגישת הבעש"ט עם מחבר המשנה למלך{{הערה|שנפטר באינסטנבול בשנת תפ"ז.}}.
כמה וכמה תמיהות התעוררו על הסיפורים ועל רמת דיוקם, כגון פגישת הבעש"ט עם מחבר המשנה למלך{{הערה|שנפטר באינסטנבול בשנת תפ"ז.}}.

גרסה מ־01:38, 29 במרץ 2024

שער הספר "כתבי הר"י שו"ב"

הספר: כתבי ר' יאשע
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
שו"ב
, הינו מראשוני ספרי סיפורי חסידים על הדורות הראשונים של החסידות.

מצבת הרב חיים יוסף אריה (המכונה יאשע) ורעייתו רחל פרגר, בבית החיים בצפת.

הספר נכתב על ידי הרב חיים יוסף אריה חסיד סלונים ששימש שו"ב בבריסק.

אודות הספר

הכתבים מכילים סיפורים על הבעש"ט ותלמידיו, ועל המגיד ממזריטש ותלמידיו (בעיקר אדמו"רי פולין), כפי שעברו במסורה חסידית. רשימות אלו כתבם המחבר לעצמו והם התגלגלו בין החסידים עד שמישהו הוציאם לאור ב
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
סטנסיל.

כמה וכמה תמיהות התעוררו על הסיפורים ועל רמת דיוקם, כגון פגישת הבעש"ט עם מחבר המשנה למלך[1].

אף שמדבר רבות על גדולי החסידות בתקופה ההיא, אדמו"ר הזקן כמעט ואינו מוזכר.

חלק גדול מהסיפורים על הבעש"ט והמגיד ממזריטש, הוא המקור הקדום ביותר אליהם.

על אף שבכללות הספר עוסק רק במאורי החסידות[2], באופן חריג נתייחד מדור ל"הט"ז ודורו" (בתוך מדור המגיד ותלמידיו), בה מסופרים עובדות קודש אודות הט"ז, וכן חותנו בעל הב"ח.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שנפטר באינסטנבול בשנת תפ"ז.
  2. האור החיים הקדוש אינו פלא, מכיון שבתולדות החסידות מצינו רבים העוסקים בו ובתרתו.