מלכות שבתפארת

מלכות שבתפארת הוא התכללות ספירת המלכות בספירת התפארת. ולהבין זאת יותר, ספירת המלכות מתחלקת באופן כללי לשני דרגות, 1. מלכות איך שהיא בעולמה שלה למעלה מהעולם הנמוך ממנה, ולדוגמא - מל' דאצי' היא למעלה מעו' הברי' לגמרי ואינה יורדת כלל אליה להחיותה. 2. מלכות איך שהיא יורדת למטה להחיות את העולם שתחתיה, ובלשון תורת החסידות "מל' דאצי' כפי שנעשית עתיק (כתר) לבריאה", שאז במצב זה היא מצתמצמת ויורדת לתת חיות וגילוי אלוקות לעולם הבריאה. מלכות בדרגתה הראשונה אין לה משל עצמה כלום אלא כל מה שיש לה היא מקבלת מהספירות שלמעלה ממנה, [ולכן היא תמיד משמשת כדוגמא למשהו שהוא מקבל]. הסיבה שחכמי הקבלה קראו לספירה זו "מלכות" היא לפי שהיא מבטאת את עניין המלוכה, מלך הוא נעלה מאוד לגבי העם, ועד באופן של בלי ערך לגמרי מהם, וכתיב עליו: "משכמו ומעלה גבוה מכל העם" שאפי' המידות (הטבעיות)של המלך הם גבוהים ונעלים יותר מהשכל של העם, והיינו שכל כוחותיו של המלך נעלים מאוד ועד שלא בערך לגבי העם. והמלך הוא מלך על עם, ש"אין מלך בלא עם", ועם מל' "עוממות" ל' פירוד והבדלה, שהמלך כנ"ל הוא גבוה לגמרי מהעם והעם הם נפרדים ממנו אך בכל זאת הם בטלים אליו. זוהי ספי' ה'מלכות' למעלה, מלכותו של הקב"ה. גילוי דרגה זו למטה בעו' נעשית ע"י כמה אופנים, ומהם: 1. עבודת ה' באופן של קב"ע של עבד פשוט. 2. בתקיעת שופר בר"ה שע"י ממליכים את המלך אז נעשית בניין המלכות מחדש, שע"י התקיעת שופר מתעוררת הנשמה והיהודי מקבל ע"ע את מלכותו של הקב"ה. ו3. בעיקר ע"י מצוות "שום תשים עליך מלך" שהמלך הוא בטל לקב"ה "ובו וע"י בטלים ישראל לקב"ה". ושלימות גילוי המלוכה של הקב"ה ע"י מלך, הוא לע"ל ע"י מלך המשיח שאז לא יהי' העלם והסתר כלל. ע"כ ביאור עניין המלכות. ספירת התפארת עניינה למעלה בעו' האצי' היא התכללות המידות, שהמידות חסד וגבורה הם הפכים וכדי שיתכללו יחד זהו ע"י ספי' הת"ת. הכוח שלה שע"י היא מחברת הפכים יש לה מזה שהיא נמצאת בקו האמצעי שהוא כזה ש"מבריח מן הקצה אל הקצה" מן הדרגה הכי עליונה עד הדרגה הכי תחתונה וכל זאת ללא שינויים בה כלל. לפי שכל דבר ככל שהוא גבוה יותר הוא (יכול) לרדת למטה יותר, והקו האמצעי הוא הפנימיות והאמיתיות של סדר השתשלות שהוא מתחיל בבחי' הכתר ונמשך עד ספי' המלכות ועד שהיא יורדת לעו' נמוך יותר. [ונמצא שספי' הת"ת וספי' המלכות הן באותו קו] על תורה נא' "תפארת זו מתן תורה", וההסברה בזה הוא, שהתורה היא בבחי' "הלוא כה דברי כאש" שגם איך שהיא ירדה למטה ונתלבשה בעוה"ז הגשמי ובעניינים גשמיים היא לא השתנתה כלל והיא עדיין קדושה וטהורה - חכמתו של הקב"ה. שזהו עניין הת"ת כנ"ל, שיורדת עד למטה מטה ובכל זאת לא משתנית.

עכשיו, התכללות הספי' מלכות בתפארת יוצר דגש מסוים בתפארת, ת"ת כנ"ל היא כנגד התורה, לימוד תורה, ומלכות היא (שלימותה ב)מלך המשיח, מובן שבהתכללות ב' הספי' יחדיו התוצאה היא - לימוד תורה בענייני מלך המשיח והגאולה. הרבי מלך המשיח שליט"א מסביר, שהלימוד (באופן) הזה "היא הדרך הישרה הקלה והמהירה לפעול ביאת משיח צדקינו בפועל ממש".

בעבודת האדם בגלות

בעבודת האדם בגלות קודם הגאולה, ענין מלכות שבתפארת הוא לימוד עניני גאולה ומשיח כפי שהם מבוארים בתורה.

ספירת המלכות ענינה הוא גילוי מלכות ה' בעולם, והיא קשורה למלכותו של מלך המשיח שעל ידו יתקיים היעוד "והיה ה' למלך על כל הארץ".

ספירת התפארת קשורה לתורה ולימודה, כמו שאומרת הגמרא בברכות "תפארת זו מתן תורה". ומצד שורש התורה למעלה מסדר ההשתלשלות יכולה לחבר הפכים - את הקירוב לקב"ה, ואת המשכת האורות למטה בכלים, כמו התפארת שענינה חיבור ההפכים חסד וגבורה מצד שרשה למעלה משניהם.

ו"מלכות שבתפארת" - ענינה בעבודת להבאת הגאולה - לימוד ענייני גאולה ומשיח שבתורה, כי ענייני ה"מלכות" (גאולה ומשיח) שנמצאים בתוך התורה (תפארת) הם החלקים בתורה שעוסקים בענייני גאולה ומשיח.

ראו גם

• מ. מ. ש הוצאה לאור

לקריאה נוספת

דבר מלכות תזריע מצורע