תבנית:הידעת?/224: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (חלוקת קונטרסים העביר את הדף תבנית:הידעת?/כ"ט בשבט לשם תבנית:הידעת?/224 בלי להשאיר הפניה: עד שיהיה מוכן)
אין תקציר עריכה
 
שורה 2: שורה 2:


הרגל תמוה לכאורה שהיה בתקופתם זה שהם כלל לא עסקו בפירוש התלמוד, הסיבה לכך שהגאונים לא עסקו בפירוש התלמוד הייתה מפני שני סיבות: הראשונה הייתה שאז זה היה מס' שנים מעטות מחתימת התלמוד והם חששו להוסיף או לגרוע דברים מהתלמוד, והסיבה השנייה הייתה בעקבות כך שבדורם לא היה נהוג לכתוב את התלמוד, אלא היה נהוג ללמוד אותו בעל-פה בשיטה של בקיאות, ורוב היהודים שידעו בתקופתם תלמוד ידעו אותו בעל-פה ועל כן לא היה צורך בכתיבת פירוש על התלמוד.
הרגל תמוה לכאורה שהיה בתקופתם זה שהם כלל לא עסקו בפירוש התלמוד, הסיבה לכך שהגאונים לא עסקו בפירוש התלמוד הייתה מפני שני סיבות: הראשונה הייתה שאז זה היה מס' שנים מעטות מחתימת התלמוד והם חששו להוסיף או לגרוע דברים מהתלמוד, והסיבה השנייה הייתה בעקבות כך שבדורם לא היה נהוג לכתוב את התלמוד, אלא היה נהוג ללמוד אותו בעל-פה בשיטה של בקיאות, ורוב היהודים שידעו בתקופתם תלמוד ידעו אותו בעל-פה ועל כן לא היה צורך בכתיבת פירוש על התלמוד.
[[קטגוריה:הידעת?]]

גרסה אחרונה מ־19:56, 7 במרץ 2024

תפקידם העיקרי של הגאונים היה לענות תשובות בהלכה, באגדה, בשאלות אמונה ועוד, לכל תפוצות ישראל. ופחות בפירוש התלמוד.

הרגל תמוה לכאורה שהיה בתקופתם זה שהם כלל לא עסקו בפירוש התלמוד, הסיבה לכך שהגאונים לא עסקו בפירוש התלמוד הייתה מפני שני סיבות: הראשונה הייתה שאז זה היה מס' שנים מעטות מחתימת התלמוד והם חששו להוסיף או לגרוע דברים מהתלמוד, והסיבה השנייה הייתה בעקבות כך שבדורם לא היה נהוג לכתוב את התלמוד, אלא היה נהוג ללמוד אותו בעל-פה בשיטה של בקיאות, ורוב היהודים שידעו בתקופתם תלמוד ידעו אותו בעל-פה ועל כן לא היה צורך בכתיבת פירוש על התלמוד.