אריה: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ענינו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(שחזור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה|תורני}} | |||
[[קובץ:אריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אריה]] | |||
'''האריה''' הוא חיה טורפת גדולה ממשפחת החתוליים, ונחשבת על פי ההלכה ל[[חיה טמאה]]. האריה נחשב למלך החיות{{הערה|בבלי חגיגה יג, ב.}}, גיבור{{הערה|משלי ל, ל. אבות ה, כ.}} אך ביישן{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק לא.}}. | |||
בכך שהאריה חיה טמאה, נראה כי נפילתו ל[[קליפה]] היא למטה מה'''שור''' שהוא [[בהמה]] טהורה. | |||
לעומת זאת, ב[[מרכבה]] העליונה נהפוך הוא, פני האריה הם אל הימין, שהיא דרגה גבוהה יותר מה[[שור]], והיא מורה על בחינת האהבה. | |||
מכאן נלקח ההסבר הידוע ב[[תורת החסידות]] ש"כל הגבוה יותר נופל למטה יותר".{{הערה|1= [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אור התורה]], במדבר כרך ג פרשת חקת, ביאור הדברים, תתנב.}}. | |||
האריה כובש את רצונותיו, היפך בחינת ה"רצוא" של [[צבי]]{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=3aebb142-8814-4d1f-90b8-c922fe63646c&st=%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99&pgnum=222 רשימות הרבי חוברת ו'].}} | |||
== פני אריה == | |||
{{ערך מורחב|מרכבה}} | |||
'''פני אריה''' הוא אחד מן [[חיות הקודש]] הנושא את ה[[מרכבה]]. ענינו הוא שפני אריה אל הימין, שהוא בבחינה של מחנה [[מיכאל]], שהם ה[[מלאכים]] העובדים את ה' בבחינת [[אהבה]]. | |||
===ענינו=== | ===ענינו=== | ||
גרסה אחרונה מ־14:01, 4 במרץ 2024
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: תורני. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
האריה הוא חיה טורפת גדולה ממשפחת החתוליים, ונחשבת על פי ההלכה לחיה טמאה. האריה נחשב למלך החיות[1], גיבור[2] אך ביישן[3].
בכך שהאריה חיה טמאה, נראה כי נפילתו לקליפה היא למטה מהשור שהוא בהמה טהורה.
לעומת זאת, במרכבה העליונה נהפוך הוא, פני האריה הם אל הימין, שהיא דרגה גבוהה יותר מהשור, והיא מורה על בחינת האהבה.
מכאן נלקח ההסבר הידוע בתורת החסידות ש"כל הגבוה יותר נופל למטה יותר".[4].
האריה כובש את רצונותיו, היפך בחינת ה"רצוא" של צבי[5]
פני אריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – מרכבה |
פני אריה הוא אחד מן חיות הקודש הנושא את המרכבה. ענינו הוא שפני אריה אל הימין, שהוא בבחינה של מחנה מיכאל, שהם המלאכים העובדים את ה' בבחינת אהבה.
ענינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
פני אריה הוא אחד מן חיות הקודש הנושא את המרכבה, וענינו הוא עבודתו בבחינת אהבה. שאריה הוא אותיות ראיה, שהוא ענין של התקרבות בדרך חיבה. ולכן היה פני אריה לכיוון דרום, שענין דרום הוא ספירת החסד. ואף בארבעת הדגלים, המכוונים כנגד ארבעה חיות שבמרכבה, מכוון כנגד דגל מחנה ראובן, שאף הוא בבחינה אהבה. עוד מבואר שראיה הוא ענין החכמה, והוא מתלבש בימין במידת החסד.
פני אריה שבמרכבה דעשיה הוא מקור לכל החיות של עולם הזה. ומבואר, שמצד מעלתו הגבוהה של פני אריה, שפני אריה אל הימין גבוה יותר מפני שור שאל שמאל, משום כך דווקא מתלבש למטה באריה, שהוא חיה טמאה. שמצד מעלתו לא היה יכול לירד כל כך, מה שאין כן בפני שור, שמהם נמשך שור שהוא חיה טהורה.
פני אריה שבמרכבה הוא אריה דאכיל קורבנין, שבזמן בית המקדש היה יורד ומעלה את הקרבן. הפסוק "פני אריה אל הימין" המוזכר במרכבה, מוזכר רבות בספרי החסידות, ומפורשים בו פירושים רבים.
אהבה ויראה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כנסת ישראל נקראת בשם "תבל", מכיון שתבל הוא בגימטריא ב' פעמים אריה. אריה רומז על בחינת האהבה וכנאמר בפסוק "פני האריה אל הימין", וכן רומז על בחינת היראה - שכן הוא גם כן אותיות יראה. על ידי שתי בחינות אלו שהם ביטול היש, היא נעשית כלי ראוי, ונקראת "ארץ חפץ".[6]
אודות כך מסופר כי כאשר הלך הבעל שם טוב ביער, שאג לנגדו אריה. הבעל שם טוב התבונן בכך שאריה אותיות יראה, והתעטף ביראה עילאה וכך ניגש להתפלל מנחה, ובסיימו להתפלל, מצא את האריה קרוע לגזרים[7].
את הפסוק "פני אריה אל הימין" מפרש אדמו"ר הצמח צדק: אריה הוא אותיות ראיה, שיהיה בבחינת "לאסתכלא ביקרא דמלכא" - ידיעת האלוקות בבחינת גילוי ולא ידיעה בעלמא, ועל ידי כך - "אל הימין" - מעורר את בחינת האהבה הרמוזה בימין[8]. על ידי ההתבוננות של אריה - האהבה הנרמזת ב"אל הימין", על ידי כך נמשכת בחינת הגבורה, שהרי אריה הוא בגימטריא גבורה, ועל ידה מתגבר האדם על תאוות נפש הבהמית שלו ומגרשם וזאת על ידי כח הגבורה הנמשך מהבינה.[9].
במעשה הקרבנות יורד פני נשר ומקבל את כל תורין ובני יונה.