משתמש:להתראות/התייחסויות מרבותינו נשיאינו לשמות פרטיים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
צוברענגען משיח (שיחה | תרומות) (←צ) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת}} | |||
רבותינו נשיאינו התייחסו באופן פרטני לשמות שונים, והדבר בולט במיוחד אצל הרבי, שאף קישר זאת עם דברי הגמרא ש"רבי מאיר הווה דייק בשמא". | |||
ערך זה כולל הפניות להתייחסויות שונות של רבותינו נשיאינו לשמות פרטיים ברשימה לפי סדר האל"ף בי"ת. | |||
==א== | ==א== | ||
גרסה מ־16:58, 23 בפברואר 2024
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
רבותינו נשיאינו התייחסו באופן פרטני לשמות שונים, והדבר בולט במיוחד אצל הרבי, שאף קישר זאת עם דברי הגמרא ש"רבי מאיר הווה דייק בשמא".
ערך זה כולל הפניות להתייחסויות שונות של רבותינו נשיאינו לשמות פרטיים ברשימה לפי סדר האל"ף בי"ת.
א
- אהרון מרדכי - על פי מאמר חז"ל[1] "מרדכי מן התורה מנין, שנאמר "מר דרור" ומתרגמינן 'מירא דכיא'", הרבי הסביר כי תפקידו של הנושא שם זה הוא לתרגם מאמרי חסידות לשפה המדוברת (צרפתית)[2].
- אברהם אבוש - כאברהם אבינו[2].
ד
- דובער - דוב בער הוא על שם הדוב שהינו 'מסורבל בבשר' ונכפל גם בשם לעז, שמורה על תכלית הירידה בגשמיות, אלא שהופך ומעלה אפילו את הגשמיות לקדושה[3].
ט
- טוביה - לזכור שה' הוא טוב[4].
י
- יוסף יצחק - יוסף מלשון הוספה על צד הקדושה, "יוסף השם לי בן אחר", ויצחק מלשון הצחוק והתענוג והשמחה על השלמת העבודה הזו[3]
- יהושע - י-ה יושיעך מעצת מרגלים[2].
- יעקב - י' עקב[2].
מ
- מנוחה - במענה לאחד ששאל אודות שידוך והכניס שמות של מספר הצעות שונות, השיב הרבי במענה בציטוט לשון הפסוק: "וירא מנוחה כי טוב".
- מרדכי - על פי מאמר חז"ל[1] "מרדכי מן התורה מנין, שנאמר "מר דרור" ומתרגמינן 'מירא דכיא'", הרבי הסביר כי תפקידו של הנושא שם זה הוא לתרגם מאמרי חסידות לשפה המדוברת (צרפתית)[2].
פ
- פנחס - אופן העבודה ובפרט בימינו עתה צריך-להיות כפנחס שהלך במסירות-נפש . . ומסירות-נפש גם בהנוגע לזולתו, כענין פנחס שהי-ה להציל את ישראל[2].
צ
- צִבְיָ-ה [5]
ש
- שלום דובער - דוב בער הוא על שם הדוב שהינו 'מסורבל בבשר' ונכפל גם בשם לעז, שמורה על תכלית הירידה בגשמיות, אלא שהופך ומעלה אפילו את הגשמיות לקדושה[3].
- שמואל - על שם "כי מה' שאלתיו", כלומר מלשון השאלה, ומוסב על הנפש האלוקית שניתנת בהשאלה לאדם כדי לנצח את הגוף והנפש הבהמית. אמנם כיון שהדין הוא ששואל חייב בכל נזק, והעצה לזה – שיהי' שאלה בבעלים", שהוא על ידי עבודת התפילה[2].
לקריאה נוספת
- "זורע צדקות ומצמיח ישועות" עמודים 129-131