ישראל פבזנר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
שורה 22: שורה 22:


נפטר ב[[כ' בטבת]] [[תשנ"ו]] ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]].
נפטר ב[[כ' בטבת]] [[תשנ"ו]] ונטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]].
==יחוסו==
*אביו [[שמואל פבזנר]]
*זקנו ר' [[מרדכי (חיים) פבזנר]]
*אבי זקנו ר' [[שניאור זלמן פבזנר]]
*זקן זקנו ר' [[משה דוב בער פוזנר]]
*אבי זקן זקנו ר' [[מרדכי פוזנר]] אח [[אדמו"ר הזקן]]


==משפחתו==
==משפחתו==
{{עץ משפחת פבזנר}}
*אחיו, ר' [[שלום דובער פבזנר]] - ממנהלי דפוס 'בלשן', [[קראון הייטס]].
*אחיו, ר' [[שלום דובער פבזנר]] - ממנהלי דפוס 'בלשן', [[קראון הייטס]].
*אחיו, ר' [[יצחק מרדכי פבזנר]] - מתושבי ריגא.
*אחיו, ר' [[יצחק מרדכי פבזנר]] - מתושבי ריגא.

גרסה אחרונה מ־22:02, 31 בינואר 2024

הרב ישראל פבזנר

הרב ישראל פבזנר (י' בניסן תרע"ה - כ' בטבת תשנ"ו) היה מאנשי קהילת חב"ד בסמרקנד, ומחשובי חסידי חב"ד ברמת גן.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי' בניסן תרע"ה[1] לאביו הרב החסיד ר' שמואל פבזנר מקלימוביץ' למשפחה שהתייחסה לרב מרדכי פויזנר אחיו של אדמו"ר הזקן.

התחתן עם רעייתו מרת רישא בת ר' אברהם אשר בלינוב מקלימוביץ'.

בתקופת מלחמת העולם השנייה גוייס לצבא הרוסי. בזמן המלחמה עסק בעזרה ובהצלה של יהודים. בסיום המלחמה חזר לביתו בריא ושלם בניסים גדולים.

מסר את נפשו על חינוך ילדי ישראל ברוסיה, ובזמן מלחמת העולם השנייה נמלט כמו רבים מאנ"ש לסמרקנד ונותר להתגורר שם והחל לשלוח ידו במסחר וראה הצלחה במעשיו. מיום ליום התרבו אפשרויותיו הכספיות, אותם ניצל לסייע לחסידי חב"ד בכלל, ולסניף ישיבת תומכי תמימים המקומי בפרט.

הוא היה לבוש כאיש עסקים והלך באופן קבע עם כובע ועניבה, ובשלב מסויים החלו השלטונות לרדוף אחריו והוא נאלץ להימלט מסמרקנד וכעבור נדודים שונים הגיע לריגה. גם בהיותו בריגה לא נח מנסיונותיו לסייע בחינוך ילדי ישראל, והתעסק בין השאר בשכנוע אמו של משה חיים לוין לשלוח אותו לסניף הישיבה בסמרקנד, כשלצורך כך מעלים מעיני הנהלת הישיבה שהאמא יודעת על קיומה של הישיבה. גם בסמרקנד, תחת המשטר הבולשקיבים התוועדו רבות הוא וחבריו, ביניהם ר' נחמן פרוס. בדרך לא דרך התגלגל לידיו ספר לקו"ש ולמרות הסכנה הגדולה שיתף את הידיעה עם חבריו וכך זיכה גם אותם בלימוד בו.

לאחר שעלה לארץ, התיישב ברמת גן ונמנה על חשובי חסידי חב"ד במקום.

לאחר יציאתו מרוסיה נסע אל הרבי וזכה להיכנס ליחידות לראשונה בה' תשרי תש"ל. בתחילת היחידות מסר לרבי מתנה מיוחדת ויקרה – כלי מאת הבעש"ט הקדוש. הרבי ייקר מאוד את המתנה, הודה לו על כך מקרב לב וברכו בברכות רבות.

במהלך היחידות התעניין הרבי לפרטי פרטים בכל תחומי חייו וחיי משפחתו – בנוגע למקום מגוריו ובנוגע למקור פרנסתו. כמו כן, התעניין הרבי אודות רישיון ההגירה מריגה, אודות בני משפחה ויהודים שונים, וכן ביקשו לכתוב דו"ח מפורט ממצב היהודים והיהדות בלטביה ממנה היגר לארץ הקודש שם התגורר ברמת גן.

נפטר בכ' בטבת תשנ"ו ונטמן בבית העלמין הר הזיתים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

עץ משפחת פבזנר
רבי משה מפוזנא
 
 
רבי שניאור זלמן פוזנר[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית דבורה לאהרבי ישראל ברוך פוזנר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אדמו"ר הזקן
 
רבי יהודה לייב מינוביץ'
 
רבי מרדכי פוזנר
 
רבי משה
 
 
 
 
עץ אדמו"רי חב"דמשה בער פוזנר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך צדוק פוזנרשניאור זלמן פבזנר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאשה מאלה
 
מרדכי חיים פבזנרברוך יעקב ריזברג-פבזנרבתיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שמואל פבזנראסתר הדסה[3]שיינע באשע[4]חנה מיכלא[5]שפרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער פבזנרישראל פבזנריצחק מרדכי פבזנררישא[6]חנה[7]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק פבזנרמנחם מענדל פבזנרשמואל פבזנר - הריסבורגשיינא חנה[8]
 
 
שטערנאחנה ברוצקיאסתרזלטה[9]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דברושא[10]
 
 
אסתר הדסה[11]חיה מושקא[12]
 
 
שרה[13]אסתר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חנה[14]ניסן פבזנרסעדיה פבזנרמאשא[15]שלום דובער פבזנר

הערות שוליים

  1. בספר החסידים כתוב שנולד בשנת תר"ע.
  2. ראה הקדמה לאגרות קודש אדמו"ר הזקן
  3. אשת ר' שלמה חיים פלדמן.
  4. אשת ר' יהושע זליג ריבקין. בספר החסידים, כתב בנה ר' זלמן ריבקין ששמה היתה "שינא דוושא" ועל דרך זה כתב חותנה ר' שניאור זלמן פלדמן שם ששמה "שיינע דוושע", ובנה ר' אברהם כתב שם "שיינה \בתי'"!
  5. אשת ר' ישראל לוין.
  6. אשת ר' חיים הלל אזימוב.
  7. אשת ר' יששכר דב גורביץ'.
  8. אשת הרב אהרן יצחק ליברמן.
  9. אשת הרב טוביה ליצמן.
  10. אשת ר' מנחם מענדל גרייזמן.
  11. אשת ר' יצחק צאפ.
  12. אשת ר' דובער ברקוביץ'.
  13. אשת ר' לוי יצחק הלוי לובנשטיין.
  14. אשת ר' יוסף יצחק קרץ.
  15. אשת ר' פרץ גולדשמיד.