עולם הבריאה: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
|||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
==יצירי עולם זה== | ==יצירי עולם זה== | ||
מבחינת הגילוי של ה[[פרצוף|פרצופים]] של [[עולם האצילות]] בעולמות [[אבי"ע]] נאמר כי " | מבחינת הגילוי של ה[[פרצוף|פרצופים]] של [[עולם האצילות]] בעולמות [[אבי"ע]] נאמר כי "אמא עילאה מקננא בתלת ספירן בכורסיא", כלומר, שבעולם הבריאה שורה אמא עילאה, שהיא הפרצוף של ספירת [[בינה]] של עולם האצילות. זאת משום שבכללות עולם הבריאה הוא בבחינה [[בינה]] לעומת עולם האצילות שהוא בבחינת [[חכמה]]. | ||
ה[[מלאכים]] של עולם הבריאה הם מלאכים שכלים. מלאכים אלו נקראים בשם [[שרפים]]. | ה[[מלאכים]] של עולם הבריאה הם מלאכים שכלים. מלאכים אלו נקראים בשם [[שרפים]]. | ||
גרסה מ־19:29, 21 באפריל 2010
עולם הבריאה הוא השני מבין ארבעת עולמות אבי"ע: אצילות, בריאה, יצירה, עשיה.
עולם זה הוא הראשון מבין עולמות בי"ע שהם העולמות הנפרדים. התהוותו של עולם הבריאה מן עולם האצילות היא על ידי פרסא המעלמת ומסתרת על האור. משום כך עולם הבריאה נוצר בבחינת בריאה יש מאין מן עולם האצילות.
על אף שהוא בבחינת עולם נפרד, הרי שעולם זה מרגיש את מקורו, עולם האצילות, ועל כן נקרא הוא בשם עולם הכסא ביחס לעולם האצילות הנקרא בשם אדם. משום שעולם הבריאה עדיין הוא בהעלם, ולא בגילוי כמו בעולם היצירה, נקרא הוא באופן פרטי בשם עלמא דאתכסיא לעומת עולמות יצירה ועשיה שהם עלמא דאתגליא.
עולם זה הוא גם משכנו של המלאכים השכליים, העובדים את ה' באהבה ויראה שכלית, ובכללות נקרא הוא גם בשם עולם הנשמות.
ענינו
עולם הבריאה הוא השלב הראשון בירידת העולמות מעולם האצילות בו שוכן אור אין סוף ונמצא הוא בביטול גמור, אל עולם העשיה שהוא העולם הנפרד ביותר, מדור החיצונים והקליפות. ככל שהעולמות יורדים כן מצטמצם האור האלוקי שבהם, ונעשים הם בבחינת ישות.
בפרטות, הירידה מן עולם האצילות לעולם הבריאה הוא צמצום גדול בדרך של אין ערוך, שכן הירידה של האור מעולם האצילות לעולם הבריאה היא באמצעות פרסא, כלומר, מסך הסתיר את האור. הפרסא מסתירה את האור של עולם האצילות, והאור היורד לעולם הבריאה הוא אור של תולדה. מצד ההסתר של הפרסא, עולם הבריאה הוא עולם נפרד, ונחשב הוא כיש מאין ביחס לעולם האצילות.
ומן הצד השני, עולם זה עדיין מרגיש את מקורו, עולם האצילות, ונקרא הוא בשם עולם הכסא, ביחס לגילוי של עולם האצילות. כמו כן אף שבכללות נחשב עולם האצילות לעלמא דאתכסיא לעומת עולמות בי"ע שהם בבחינת עלמא דאתגליא, הרי שבפרטות גם עולם הבריאה נחשב עלמא דאתכסיא שכן אינו בא עדיין לידי גילוי. ומשום כך: "יוצר אור ובורא חושך", שעולם הבריאה הוא עדיין בבחינת חושך, לעומת עולם היצירה שהוא בבחינת אור.
ראשית הפירוד
עולם הבריאה הוא העולם הראשון בסדר ההשתלשלות בו נוצרים ברואים נפרדים. זהו ענינו של הפסוק, "ונהר יוצא מעדן", כלומר, ספירת הבינה הנקראת נהר יוצאת מספירת החכמה הנקראת בשם עדן, "להשקות את הגן" כלומר את מלכות דאצילות, "ומשם יפרד לארבעה ראשים" שהחל מעולם הבריאה, ישנו התחלקות ופירוד, וישנם ברואים נפרדים.
ראשית ההתחלקות לברואים נפרדים היא לארבע מחנות, והוא בין במלאכים והן בנשמות, וכל אחד מן ארבע מחנות אלו מתחלק לשלושה פרקים. וכך המלאכים נמשכים מי"ב בקר שהם בחינת המרכבה. והנשמות נמשכות מן י"ב השבטים. כל בחינות אלו יונקות מי"ב גבולי אלכסון של זעיר אנפין של עולם האצילות.
הספירות בעולם זה
עולם זה הוא הראשון בו מתגלות עשר הספירות ככלים, היות שהוא בא לאחר עולם האצילות, בו עשר הספירות הם רק אורות ולא כלים.
יצירי עולם זה
מבחינת הגילוי של הפרצופים של עולם האצילות בעולמות אבי"ע נאמר כי "אמא עילאה מקננא בתלת ספירן בכורסיא", כלומר, שבעולם הבריאה שורה אמא עילאה, שהיא הפרצוף של ספירת בינה של עולם האצילות. זאת משום שבכללות עולם הבריאה הוא בבחינה בינה לעומת עולם האצילות שהוא בבחינת חכמה.
המלאכים של עולם הבריאה הם מלאכים שכלים. מלאכים אלו נקראים בשם שרפים.
מדור נשמות הצדיקים הוא בעולם הבריאה. כתוב בתיקונים ש"אימא עילאה מקננא בתלת ספירן בכרסיא" שהוא עולם הבריאה, ולכן הוא מדור נשמות הצדיקים עובדי השם בדחילו ורחימו, שנמשכות מן הבינה ודעת של גדולת אין סוף ברוך הוא.
עולם הבריאה הוא בחינת יחודא תתאה, שהוא בבחינת הבריאה שבטלה לקדוש ברוך הוא, כפי שמתוארת בתפילה - "וצבא השמים לך משתחוים". ביטול והשתחוואה זו של צבא השמיים לקדוש ברוך הוא הם בצורה ממנה משתמע כי "יש מי שבטל".
גם המלאכים של עולם הבריאה הם בבחינת מהות ומציאות נפרד מאלקות, ואף על פי שהם בטלים ומשתחוים כלפיו - מכל מקום מהותם ועצמותם של המלאכים הוא בבחינת כיסוי והסתר לאלופו של עולם, שהוא אין עוד מלבדו ממש, בבחינת יחודא עילאה.
הופעת הקליפות
בעולם זה קליפת נוגה היא רובה טוב ומיעוטה רע. ביחס לעולם האצילות עולם זה מהווה תחילת מדור הקליפות, שכן בעולם האצילות קליפת הנוגה כולה טוב, ואין בה מציאות של רע. אף על פי כן, כיוון שרובו של קליפת הנוגה הוא טוב, ורק מיעוטה רע, והרי המיעוט בטל לרוב, הרי שעולם זה הוא עדיין בבחינת טוב לעומת עולם היצירה ועולם העשיה, שם הרע שולט בפועל.