דע מה שתשיב: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 8: | שורה 8: | ||
כמו כן מובא ב[[גמרא]]{{הערה|[[סנהדרין]] לח ב}}, ש'דע מה שתשיב' הוא רק לגבי [[גוי]] או יהודי בור. אך יהודי מומר, אין להתווכח אתו מכיון שיודע ומכיר את התורה ובכל זאת פרק עול, {{ציטוטון|כל שכן דפקר טפי}}. כי הוא מוצא תירוצים לשיטתו ולא תוכל להשיבו{{הערה|רש"י שם}}. | כמו כן מובא ב[[גמרא]]{{הערה|[[סנהדרין]] לח ב}}, ש'דע מה שתשיב' הוא רק לגבי [[גוי]] או יהודי בור. אך יהודי מומר, אין להתווכח אתו מכיון שיודע ומכיר את התורה ובכל זאת פרק עול, {{ציטוטון|כל שכן דפקר טפי}}. כי הוא מוצא תירוצים לשיטתו ולא תוכל להשיבו{{הערה|רש"י שם}}. | ||
==יחס הרבי== | ==יחס [[הרבי]]== | ||
בשיחת פרשת ויגש [[תשמ"ח]]{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15927&st=&pgnum=201 ספר השיחות תשמ"ח כרך א עמוד 192 בסופו.]}}, ביקש הרבי מאספני ומחזיקי ספרים שיתרמו את ספריהם ל[[ספריית הרבי]]. הרבי הוסיף, שיתרמו גם ספרים בשאר מקצועות לא של התורה, היות וגם הם {{ציטוטון|לא נבראו אלא לשמש את קוני{{הערה|אבות סוף פרק ו.}}}}. והרבי הוסיף '''עוד יותר:''' אפילו ספרים שבניגוד לתורה (!), שיש לעיין בהם בשביל "דע מה שתשיב לאפיקורוס". (כמובן רק לאלו שראויים לכך). | בשיחת פרשת ויגש [[תשמ"ח]]{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15927&st=&pgnum=201 ספר השיחות תשמ"ח כרך א עמוד 192 בסופו.]}}, ביקש הרבי מאספני ומחזיקי ספרים שיתרמו את ספריהם ל[[ספריית הרבי]]. הרבי הוסיף, שיתרמו גם ספרים בשאר מקצועות לא של התורה, היות וגם הם {{ציטוטון|לא נבראו אלא לשמש את קוני{{הערה|אבות סוף פרק ו.}}}}. והרבי הוסיף '''עוד יותר:''' אפילו ספרים שבניגוד לתורה (!), שיש לעיין בהם בשביל "דע מה שתשיב לאפיקורוס". (כמובן רק לאלו שראויים לכך). | ||
גרסה מ־19:30, 29 באוגוסט 2023
ודע מה שתשיב לאפיקורוס הוא משפט שאמר רבי אלעזר במסכת אבות[1], שפירושו שעל האדם ללמוד על נושאים של אמונה כדי שיוכל לענות בבטחה לכופר שיטיל ספיקות באמונתו, כולל (ובעיקר) לכופר שבתוכו.
זהירות
למרות ציווי זה יש להיזהר ביותר לא לקרוא בספרים חיצוניים אלא מי שבטוח בעצמו שלא יתפס למינות בעקבות כך. כמוכח מלשון המשנה עצמה[1] שאומרת, קודם "היו שקוד ללמוד תורה" ואחר כך "ודע מה שתשיב".
ולכן בשביל לדעת מה להשיב עדיף ומותר רק בספרים שבתוך מסגרת התורה והחסידות, וכן אין ללמוד לשם "להשיב" אלא ללמוד תורה לשמה ומתוך כך ידע להשיב.
כמו כן מובא בגמרא[2], ש'דע מה שתשיב' הוא רק לגבי גוי או יהודי בור. אך יהודי מומר, אין להתווכח אתו מכיון שיודע ומכיר את התורה ובכל זאת פרק עול, "כל שכן דפקר טפי". כי הוא מוצא תירוצים לשיטתו ולא תוכל להשיבו[3].
יחס הרבי
בשיחת פרשת ויגש תשמ"ח[4], ביקש הרבי מאספני ומחזיקי ספרים שיתרמו את ספריהם לספריית הרבי. הרבי הוסיף, שיתרמו גם ספרים בשאר מקצועות לא של התורה, היות וגם הם "לא נבראו אלא לשמש את קוני[5]". והרבי הוסיף עוד יותר: אפילו ספרים שבניגוד לתורה (!), שיש לעיין בהם בשביל "דע מה שתשיב לאפיקורוס". (כמובן רק לאלו שראויים לכך).
כך גם בדבר מלכות ויגש[6], עורר הרבי על כך, שיש לפדות את הספרים שנותרו בשבייה ברוסיה הקומוניסטית. כולל גם, ספרים שהלימוד בהם הוא רק בשביל ידעת הנאמר בהם בכדי שיהיה אפשר לענות על כך, כציווי דע מה שתשיב לאפיקורוס - שגם אותם יש צורך לפדות.
הרבי פעם הסביר[7], שבהדפסת קובצי חידושי תורה, יש משום "דע מה שתשיב" לאפיקורסים ולמלעיגים הטוענים שבחב"ד לא יודעים ללמוד. כי למרות שכבר הוכח שההפך הוא הנכון, כשבא מישהו וטוען טענה כזו - מתבלבלים ולא יודעים מה לענות לו. ולכן יש צורך בהדפסת חידושי תורה, בשביל לדעת מה להשיב.