ארבע כוסות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
הרבי עורר על קיום מנהג זה כמה פעמים ברבים, ןאף תוך כדי אמירת [[מאמר]]. | הרבי עורר על קיום מנהג זה כמה פעמים ברבים, ןאף תוך כדי אמירת [[מאמר]]. | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
גרסה מ־15:58, 9 באפריל 2010
בליל הסדר חייב אדם לשתות ארבע כוסות יין, כנגד ארבעת לשונות של גאולה: "והוצאתי", "והצלתי", "וגאלתי" "ולקחתי".
בראי ההלכה
מקור המנהג הוא מלשון המשנה - (ריש פרק עשירי, פסחים) "אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין".ה הכוסות נשתים בהסיבה, והם צריכים להכיל רביעית כל אחד.
הכוס הראשונה נשתית ב"קדש", השניה בסיום "מגיד", השלישית בסיום "ברך" והרביעית בסיום "הלל". על כל אחד מארבע כוסות נאמרת ברכת "בורא פרי הגפן".
ד' כוסות בסעודת משיח
בסועדת שביעי של פסח תרס"ו, בעת הסיבו בסעודה יחד עם תלמידי התמימים חידש אדמו"ר הרש"ב את המנהג לשתות ד' כוסות של יין גם בשביעי של פסח. בעוד שד' הכוסות בחג הראשון הם על הגאולה ממצרים הרי הד' כוסות בשביעי של פסח הם על הגאולה העתידה.
הרבי עורר על קיום מנהג זה כמה פעמים ברבים, ןאף תוך כדי אמירת מאמר.