יחיאל הלל אלטשולר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←צאצאיו) |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
לפיכך נראה<REF> כך משער שם (בכרך ו, עמ' תרעה).</REF> שבעל 'עדן ציון' שמע מאביו רק שזקינם הר"ר נח היה כינוי משפחתו 'אלטשולער', ומשפט ההמשך נכתב מדעת המחבר בשילוב ציטוט מאחד מספרי רושמי קורות הרבנים (יעו"ש). | לפיכך נראה<REF> כך משער שם (בכרך ו, עמ' תרעה).</REF> שבעל 'עדן ציון' שמע מאביו רק שזקינם הר"ר נח היה כינוי משפחתו 'אלטשולער', ומשפט ההמשך נכתב מדעת המחבר בשילוב ציטוט מאחד מספרי רושמי קורות הרבנים (יעו"ש). | ||
ראיה נוספת לקביעה זו, חיבת רבוה"ק לפירוש ה'מצודות' נזכרת בכו"כ מקומות,<REF>וכמוזכר לעיל בערך זה.</REF> ולעולם לא נרמז שם שהוא נמנה עם אבות המשפחה! | ראיה נוספת לקביעה זו, חיבת רבוה"ק לפירוש ה'מצודות' נזכרת בכו"כ מקומות,<REF>וכמוזכר לעיל בערך זה.</REF> ולעולם לא נרמז שם שהוא נמנה עם אבות המשפחה! | ||
גרסה מ־09:05, 8 באפריל 2010
רבי יחיאל הלל בן הרב דוד אלטשולער זצ"ל מק"ק יאברוב - בעל החיבור הידוע על התנ"ך "מצודת דוד" ו"מצודת ציון".
הוא היה נכדו של רבי יצחק בן רבי אברהם חיות זצ"ל מפורטוגל ספרד, נכד רש"י הקדוש.[1]
חשיבות ספרו אצל רבותינו
בספר השיחות[2] : "וסיים אאמו"ר [מוהרש"ב]: אאזמו"ר [הצ"צ] מביא את פירוש ה'מצודת דוד'. ואם אאזמו"ר מביא את ה'מצודת דוד' הרי שצריכים להתעכב [ולעיין] בדבריו". עכ"ל.
בלקוטי שיחות[3]: "הרבי [מוהריי"צ] החזיק מאד מה'מצודות' – איני יודע מאיזו סיבה – הוא גם סיפר שאת שיעור התהלים היו לומדים לעתים עם פירוש ה'מצודות'". עכ"ל.
בס' השיחות תש"ו[4]: "הרבי היה מחבב את פירוש ה'מצודות'". עכ"ל.[5]
צאצאיו
הרה"ח ר' ישעיה הורוויץ[6]: "שמעתי מא"א זלה"ה, אשר זקנינו [אבי אביו של הצ"צ] ה"ר נח, היה שם כינוי משפחתו אלטשולער כי היה מגזע הרה"ג ר' יחיאל הלל בן הרב ר' דוד אלטשולער זצ"ל מק"ק יאברוב אשר אסף פירושי אביו על נ"ך והוסיף עליהם מחכמתו והיו לאחדים בידו בשם מצודת ציון ומצודת דוד". עכ"ל.
יש החולקים על קביעה זו.[7] שהרי ודאי שבעל ה'מצודות' היה עדיין בחיים חיותו בשנת תקנ"ג (ואולי גם בשנים מאוחרות יותר), כלומר, בשנות ילדותו של הצ"צ, ואיך יעלה על הדעת שזקינו של הצ"צ היה "מגזעו"?
לפיכך נראה[8] שבעל 'עדן ציון' שמע מאביו רק שזקינם הר"ר נח היה כינוי משפחתו 'אלטשולער', ומשפט ההמשך נכתב מדעת המחבר בשילוב ציטוט מאחד מספרי רושמי קורות הרבנים (יעו"ש).
ראיה נוספת לקביעה זו, חיבת רבוה"ק לפירוש ה'מצודות' נזכרת בכו"כ מקומות,[9] ולעולם לא נרמז שם שהוא נמנה עם אבות המשפחה!
מקורות
הרב יהושע מונדשיין, קובץ הערות וביאורים אהלי תורה, טבת תשס"ד
הערות שוליים
- ↑ קנת סופרים (עמ' 93)
- ↑ תרצ"ז (עמ' 158. כאן בתרגום ללה"ק)
- ↑ (טו, עמ' 504. כאן בתרגום ללה"ק)
- ↑ (עמ' 8 – שבהע' שם מובאים שני המקורות הנ"ל – כאן בתרגום ללה"ק)
- ↑ ופירש בהע' שם, ש'הרבי' היינו כ"ק אדמו"ר הזקן. החוקר הרב י. מונדשיין סובר, כי נראה יותר שהכוונה לאדמו"ר הצ"צ או לאדמו"ר הרש"ב, שעל שניהם יודעים אנו שהשתמשו בפירוש ה'מצודות'.
- ↑ [בן הרה"ח ר' אשר יחזקאל, בן הרה"ח ר' ישעיה שנשא לאשה את בת אחותו של אדמו"ר הצ"צ] כותב בספרו 'עדן ציון' (עמ' קסא)
- ↑ ראה קורות חייו של בעל ה"מצודות" ע"י ר"א שישא שי' (בקובץ 'ישורון', ג, עמ' תריז ואילך. ו, עמ' תרסא ואילך).
- ↑ כך משער שם (בכרך ו, עמ' תרעה).
- ↑ וכמוזכר לעיל בערך זה.