שיחה:פורים דמוקפין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: אפשר להוסיף לערך. הרבי מבאר<REF>תורת מנחם תשי"א ח"א עמ' 323 הענין ביום זה: מבואר בתו"א<REF>הוספות מג"א …)
 
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
[[הרבי]] מבאר<REF>[[תורת מנחם]] [[תשי"א]] ח"א עמ' 323 הענין ביום זה:
[[הרבי]] מבאר<REF>[[תורת מנחם]] [[תשי"א]] ח"א עמ' 323 הענין ביום זה:


מבואר בתו"א<REF>הוספות מג"א בתחלתו (קטז, ג). וראה גם אוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' רנה.</REF> ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה<REF>נוסח הפיוט בתפלת מוסף דיוהכ"פ.</REF>, שהיא בחי' כשושנה בין החוחים<REF>שה"ש ב, ב.</REF> . . והשושנה אדומה בעצם, אך ע"י האש [לא אש גשמית ח"ו, אלא אש רוחנית דקדושה, אש דאהבת ה', ששורפת ומכלה את האש דאהבה זרה דלעו"ז] מתלבנת [שהו"ע גילוי בחי' החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות] . . והיינו שע"י גלות מדי נתבררו נש"י . . ונקראת איומה לשון תוקף להגן עליהם מפני החיצונים" [לא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים"].
מבואר בתו"א<REF>הוספות מג"א בתחלתו (קטז, ג). וראה גם אוה"ת מג"א (הוצאת תש"נ) ע' רנה.</REF> ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה<REF>נוסח הפיוט בתפלת מוסף דיוהכ"פ.</REF>, שהיא בחינת כשושנה בין החוחים<REF>שה"ש ב, ב.</REF> . . והשושנה אדומה בעצם, אך ע"י האש, לא אש גשמית ח"ו, אלא אש רוחנית דקדושה, אש דאהבת ה', ששורפת ומכלה את האש דאהבה זרה דלעו"ז - מתלבנת, - שהוא ענין גילוי בחי' החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות. . והיינו שע"י גלות מדי נתבררו נשמות ישראל. . ונקראת איומה לשון תוקף להגן עליהם מפני החיצונים". ולא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים".


כלומר, "שושן" מורה על מעמדם ומצבם של בנ"י בזמן הגלות בכלל, ובדורות האחרונים בפרט, ועאכו"כ לאחרי הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר, שאז ניתוסף יותר בהירידה ד"שושן עמק איומה"<REF>ראה גם תורת מנחם – התוועדויות ח"א ע' 18.</REF>.
וגם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת-כח דפורים – שושן פורים – שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטעם ודעת, שהרי, על פי טעם ודעת אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, על ידי היציאה ממציאותו וההתעלות לדרגא שלמעלה מטו"ד, שזהו גם ענין ה"גורל" ("פור הוא הגורל") שלמעלה מטעם ודעת, וכידוע<REF>ראה תו"א מג"א צב, ד ואילך. סה"מ מלוקט ח"ה ס"ע קפט ואילך. וש"נ.</REF> שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים<REF>הן הגורל שבימינו, "גורל אחד להוי'", והן הגורל שבשמאלו, "גורל אחד לעזאזל", כמבואר בזהר (ח"ג סב, ב ואילך) שגם השעיר לעזאזל גדלה מעלתו כו', ולא עוד אלא שנאמר בו "יעמד חי לפני הוי'"*, למעלה משם הוי' (ראה אוה"ת אחרי פ, א).</REF>, שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים<REF>תקו"ז תכ"א (נז, ב). וראה תו"א שם צה, סע"ד ואילך. סה"מ מלוקט שם (ובהערה 9 שם). ובכ"מ.</REF>, ועל אחת כמה וכמה פורים עצמו<REF>ראה תו"א שם קכא, א. סה"מ מלוקט שם. וש"נ.</REF>.
 
וגם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת-כח דפורים – שושן פורים – שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטו"ד, שהרי, ע"פ טו"ד אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" ("די בלאָטע") שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, ע"י היציאה ממציאותו ("אַרויסגיין פון זיך") וההתעלות לדרגא שלמעלה מטו"ד, שזהו גם ענין ה"גורל" ("פור הוא הגורל") שלמעלה מטו"ד, וכידוע<REF>ראה תו"א מג"א צב, ד ואילך. סה"מ מלוקט ח"ה ס"ע קפט ואילך. וש"נ.</REF> שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים<REF>הן הגורל שבימינו, "גורל אחד להוי'", והן הגורל שבשמאלו, "גורל אחד לעזאזל", כמבואר בזהר (ח"ג סב, ב ואילך) שגם השעיר לעזאזל גדלה מעלתו כו', ולא עוד אלא שנאמר בו "יעמד חי לפני הוי'"*, למעלה משם הוי' (ראה אוה"ת אחרי פ, א).</REF>, שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים<REF>תקו"ז תכ"א (נז, ב). וראה תו"א שם צה, סע"ד ואילך. סה"מ מלוקט שם (ובהערה 9 שם). ובכ"מ.</REF>, ועאכו"כ פורים עצמו<REF>ראה תו"א שם קכא, א. סה"מ מלוקט שם. וש"נ.</REF>.

גרסה מ־11:08, 4 באפריל 2010

אפשר להוסיף לערך.

הרבי מבארשגיאת ציטוט: חסר תג </ref> סוגר בשביל תג <ref> ש"שושן" הוא "מלשון שושן עמק איומה[1], שהיא בחינת כשושנה בין החוחים[2] . . והשושנה אדומה בעצם, אך ע"י האש, לא אש גשמית ח"ו, אלא אש רוחנית דקדושה, אש דאהבת ה', ששורפת ומכלה את האש דאהבה זרה דלעו"ז - מתלבנת, - שהוא ענין גילוי בחי' החסדים, ברוחניות וגם בגשמיות. . והיינו שע"י גלות מדי נתבררו נשמות ישראל. . ונקראת איומה לשון תוקף להגן עליהם מפני החיצונים". ולא רק "חיצונים" כפשוטו, אלא גם ענינים כאלה שלפי-ערך מעמדו ומצבו ה"ה בבחינת "חוחים".

וגם במעמד ומצב זה ישנה הנתינת-כח דפורים – שושן פורים – שענינו "עד דלא ידע", למעלה מטעם ודעת, שהרי, על פי טעם ודעת אי-אפשר שלא להתפעל מה"בוץ" שבו נמצא הוא והסביבה כולה, כי אם, על ידי היציאה ממציאותו וההתעלות לדרגא שלמעלה מטו"ד, שזהו גם ענין ה"גורל" ("פור הוא הגורל") שלמעלה מטעם ודעת, וכידוע[3] שה"גורל" דפורים קשור עם ה"גורל" דיום הכפורים[4], שהוא "כפורים" (בכ"ף הדמיון), כמו פורים[5], ועל אחת כמה וכמה פורים עצמו[6].

  1. נוסח הפיוט בתפלת מוסף דיוהכ"פ.
  2. שה"ש ב, ב.
  3. ראה תו"א מג"א צב, ד ואילך. סה"מ מלוקט ח"ה ס"ע קפט ואילך. וש"נ.
  4. הן הגורל שבימינו, "גורל אחד להוי'", והן הגורל שבשמאלו, "גורל אחד לעזאזל", כמבואר בזהר (ח"ג סב, ב ואילך) שגם השעיר לעזאזל גדלה מעלתו כו', ולא עוד אלא שנאמר בו "יעמד חי לפני הוי'"*, למעלה משם הוי' (ראה אוה"ת אחרי פ, א).
  5. תקו"ז תכ"א (נז, ב). וראה תו"א שם צה, סע"ד ואילך. סה"מ מלוקט שם (ובהערה 9 שם). ובכ"מ.
  6. ראה תו"א שם קכא, א. סה"מ מלוקט שם. וש"נ.