לוח השנה העברי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''שנה''' היא מנין של שנ"ה - 355, שכן שנה רגילה היא 355 או 354 ימים, לפי מנין השנים אותם אנו מונים - כמנין ימות הל…) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
חלוקת הזמן דחודש שייכת ללבנה, שהילוכה עד שובה אל הנקודה הראשונה הוא במשך חודש, אבל משנה לשנה לא נשתנה מאומה בהילוכה.<REF>[[הרבי]], [[מאמרים מלוקטים]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/58/393&search=%D7%94%D7%90%D7%91%D7%9F+%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90 תשל"א]</REF> | חלוקת הזמן דחודש שייכת ללבנה, שהילוכה עד שובה אל הנקודה הראשונה הוא במשך חודש, אבל משנה לשנה לא נשתנה מאומה בהילוכה.<REF>[[הרבי]], [[מאמרים מלוקטים]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/58/393&search=%D7%94%D7%90%D7%91%D7%9F+%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90 תשל"א]</REF> | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
גרסה מ־23:17, 2 באפריל 2010
שנה היא מנין של שנ"ה - 355, שכן שנה רגילה היא 355 או 354 ימים, לפי מנין השנים אותם אנו מונים - כמנין ימות הלבנה.
שנה לפי ימות החמה, כאשר הגוים סופרים, היא 365 ימים.
הסיבה לכך שבני ישראל סופרים ללבנה היא מפני שהם משולים ללבנה, והם עתידים להתחדש כמותה.
האבן עזרא אמר: אין ללבנה שנה כלל כאשר אין לשמש חודש כלל.
פירוש הדבר: שחלוקת הזמן דשנה שייכת לחמה, שבמשך שנה החמה הולכת וסובבת עד שחוזרת למקומה הראשון, ואז חוזרת וסובבת עוד הפעם כו', ולכן נקראת שנה מלשון משנה (שאותו הדבר חוזר ונשנה עוד הפעם), אבל מחודש לחודש לא נשתנה מאומה בהילוכה.
חודש
חלוקת הזמן דחודש שייכת ללבנה, שהילוכה עד שובה אל הנקודה הראשונה הוא במשך חודש, אבל משנה לשנה לא נשתנה מאומה בהילוכה.[1]