מירון

חלקת ציון הרשב"י בל"ג בעומר

הציון מעל המערה בקומה השניה

מירון הינו כפר, שזכה שנקברו בו כמה מהתנאים הקדושים.

מסופר בגמרא, כי כאשר נסתלק רבי שמעון בר יואי, היה ויכוח בין הכפר מירון לכפר פקיעין מי מהם יזכה שהתנא הקדוש ישכן בתוכו. כאשר הניחו את מיטתו, התרוממה לפתע המיטה מעצמה, והחלה ליסוע לעבר כפר מירון, ואז ידעו כי כך אכן נגזר משמים, כי כפר מירון הוא המקום הראוי והנכבד למשכנו של התנא הקדוש.

ביקורו של הריי"צ בציון הרשב"י

אחד הכותבים מתאר את ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בציון הרשב"י, במהלך ביקורו הידוע בארץ ישראל בשנת תרפ"ט.

היום בו הגיע אדמו"ר הריי"צ לציון, היה ביום שני, ו' במנחם אב, תרפ"ט.

סדר יומו של הרבי החל כבר בארבע ורבע לפנות בוקר, כאשר הרבי ומלוויו, בהם נכבדים רבים מצפת ומטבריה, יצאו מירונה כדי להשתטח על קברו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.

הרבי נכנס לבדו למערת רבי שמעון, הדליק נרות אחדים עבור אמו, חותנו, רעייתו ובנותיו וחתניו, כמו גם על אנ"ש והתמימים.

מתוך המערה פנימה נשמע לפתע קולו של הרבי – קולות בכיה רמות, מסעירות נפש ומרעידות את הלב שהחרידו את השומעים שהמתינו בחוץ בחרדת קודש. הרבי קרא במקום את כל הפ"נים שהביא עמו, ולאחר מכן נעמד להתפלל שחרית.

קבר רבי אלעזר בן רבי שמעון

בהמשך השתטח הרבי על קברו של רבי אליעזר ברבי שמעון.

לאחר מכן הרבי הקיף את הציון, ונכנס לבדו למערת התנא הקדוש רבי יצחק נפחא. לאחר מכן נמצא רשום על הציון כתב יד קודשו של הרבי "כל התלמידים הלומדים ברוסיא. כלל ישראל מרגיש מחסור בגשמיות וברוחניות".

בכך הוכח, כי גם כעת, על הרי מירון והגליל, הרחק אלפי מילין מלנינגרד החסידית הנאנקת, ממוסקבה הקומוניסטית, מעיניהם הבולשות של אנשי הנ.ק.וו.ד. וחיות הטרף הבולשביקיות, לנגד עיניו של הרבי נמצאים בניו-אהוביו, עמם כרת ברית דמים לנצח, והרבי מעתיר בשבילם ומתחנן, בוכה ומפציר לקרוע שערי שמים בעדם, שיהיה להם טוב! רק טוב בגשמיות וברוחניות! שימלא ה' כל משאלות לבם לטובה ולברכה...

השתטחות

כמה שנים לאחר אותו ביקור, הזכיר הרבי הריי"צ ביקורו זה, יחד עם האווירה ששררה מסביב, ואמר:

"כשזכיתי להיות בארצנו הקדושה תובב"א, והייתי – כפי הביטוי היהדותי החסידי שבארץ ישראל – אצל הרשב"י ואצל בעלי ה'אידרא קדישא' שמעתי אומרים: מירון הוא 'אוהל' שמח. כשבאים למירון הופכים להיות חזקים יותר.

הריי"צ אמר גם כי שממע במירון את הביטוי: רשב"י הוא רבי שמח. כל מה שיהודים מחסירים בקיום התורה והמצוות לוקח רשב"י על שכמו.

ובפעם אחרת הוסיף הרבי ואמר: "כשביקרתי בארצנו הקדושה, שמעתי יהודים משוחחים ביניהם בשפה זו: 'הייתי אצל הרשב"י והנני הולך אצל רבי אלעזר', או 'הייתי אצל רבי חייא ואני הולך אצל רבי עקיבא'. אם אומרים זאת בתמימות – זהו עניין ההשתטחות".