בן ציון הגר: הבדלים בין גרסאות בדף
חייל של המלך (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''בן ציון הגר''' חידש בשנת תשמ"ט את חסידות זאבליטוב - [[קוסוב]] ושימש כאדמו"ר מזבלטוב בשכונת ארזי הבירה בירושלים. | רבי '''בן ציון הגר''' חידש בשנת תשמ"ט את חסידות זאבליטוב - [[קוסוב]] ושימש כאדמו"ר מזבלטוב בשכונת ארזי הבירה בירושלים. | ||
==קשריו עם [[הרבי]] == | ==קשריו עם [[הרבי]] == | ||
| שורה 9: | שורה 7: | ||
בח' תמוז תנש"א השיב הרבי על מכתבו בו ביקש עצה וברכה בקשר למפריעים לפעולות חסידי זבלטוב: {{ציטוטון|לפלא גדול שכותב על דבר הנ"ל כעל פלא וחידוש וכו', מעת י"ט כסלו בפעם הראשונה - הודיע אדמו"ר הזקן - פוסק לשעתו ולדורות: פדה בשלום גו' ושתהיה גם לעולם יד חסידיו על העליונה, והזמן גרמא תוכן י"ג תמוז - גאולת כל ענייני כ"ק מו"ח אדמו"ר מממשלות וממנגדים וכו'. אזכיר על הציון לבשורות טובות}}{{הערה|ליקוט מענות קודש מילואים תנש"א ע' ע' 57}}. | בח' תמוז תנש"א השיב הרבי על מכתבו בו ביקש עצה וברכה בקשר למפריעים לפעולות חסידי זבלטוב: {{ציטוטון|לפלא גדול שכותב על דבר הנ"ל כעל פלא וחידוש וכו', מעת י"ט כסלו בפעם הראשונה - הודיע אדמו"ר הזקן - פוסק לשעתו ולדורות: פדה בשלום גו' ושתהיה גם לעולם יד חסידיו על העליונה, והזמן גרמא תוכן י"ג תמוז - גאולת כל ענייני כ"ק מו"ח אדמו"ר מממשלות וממנגדים וכו'. אזכיר על הציון לבשורות טובות}}{{הערה|ליקוט מענות קודש מילואים תנש"א ע' ע' 57}}. | ||
==משפחתו== | |||
בניו: | |||
*רבי משה לייב, חתן רבי מאיר מטשאקאווא, ממלא את מקומו כאדמו"ר בבית שמש | |||
*הרב יצחק מאיר, חתן הרב [[אלעזר מרדכי קעניג]] רב ומנהיג קהילת ברסלב בצפת, המשמש כרב קהילת בנין ציון שע"י חניכי הישיבות בבית שמש | |||
*הרב ישראל המשמש כראש כולל חושן משפט בלייקווד | |||
*הרב דוד מנחם מנדל המשמש ראש חבורה בישיבת מיר. | |||
גיסו (חתן אחותו) - הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] רב שכונת בית ישראל בירושלים וחסיד חב"ד | |||
גרסה מ־02:53, 12 במאי 2023
רבי בן ציון הגר חידש בשנת תשמ"ט את חסידות זאבליטוב - קוסוב ושימש כאדמו"ר מזבלטוב בשכונת ארזי הבירה בירושלים.
קשריו עם הרבי
בסמיכות לי"ב תמוז תשמ"ט הגיע רבי בן ציון לחצרות קדשנו וכתב לרבי בקשר לחידוש שושלת זאבליטוב-קוסוב על ידו וביקש שניתן לו מכתב מהרבי בקשר לכך. בתשובתו הקדושה מוצאי שבת י"ב תמוז כתב לו הרבי: "ישאלו ויסבירו שבכתב אין נהוג כלל ואין צורך [כי] מכבר ישנה ההבטחה שסוף סוף יד החסידים על העליונה"[1].
למחרת בחלוקת הדולרים עבר הוא אצל הרבי והציע את ענין חידוש החסידות על ידו והרבי שוחח עימו באריכות ובצורה מיוחדת.
בח' תמוז תנש"א השיב הרבי על מכתבו בו ביקש עצה וברכה בקשר למפריעים לפעולות חסידי זבלטוב: "לפלא גדול שכותב על דבר הנ"ל כעל פלא וחידוש וכו', מעת י"ט כסלו בפעם הראשונה - הודיע אדמו"ר הזקן - פוסק לשעתו ולדורות: פדה בשלום גו' ושתהיה גם לעולם יד חסידיו על העליונה, והזמן גרמא תוכן י"ג תמוז - גאולת כל ענייני כ"ק מו"ח אדמו"ר מממשלות וממנגדים וכו'. אזכיר על הציון לבשורות טובות"[2].
משפחתו
בניו:
- רבי משה לייב, חתן רבי מאיר מטשאקאווא, ממלא את מקומו כאדמו"ר בבית שמש
- הרב יצחק מאיר, חתן הרב אלעזר מרדכי קעניג רב ומנהיג קהילת ברסלב בצפת, המשמש כרב קהילת בנין ציון שע"י חניכי הישיבות בבית שמש
- הרב ישראל המשמש כראש כולל חושן משפט בלייקווד
- הרב דוד מנחם מנדל המשמש ראש חבורה בישיבת מיר.
גיסו (חתן אחותו) - הרב שמואל אלעזר היילפרין רב שכונת בית ישראל בירושלים וחסיד חב"ד