בן ציון הגר: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==קשריו עם [[הרבי]] == | ==קשריו עם [[הרבי]] == | ||
בסמיכות ל[[י"ב תמוז]] תשמ"ט הגיע רבי בן ציון ל[[חצרות קדשנו]] וכתב לרבי בקשר לחידוש שושלת זאבליטוב-קוסוב על ידו וביקש שניתן לו מכתב מהרבי בקשר לכך. בתשובתו הקדושה מוצאי שבת י"ב תמוז כתב לו הרבי {{ציטוטון|ישאלו ויסבירו שבכתב אין נהוג '''כלל''' ואין צורך [כי] ''מכבר'' ישנה ההבטחה שסוף סוף יד החסידים על העליונה}}{{הערה|תשורה לבקובסקי-אסטער ל"ג בעומר תשפ"ג}}. | בסמיכות ל[[י"ב תמוז]] תשמ"ט הגיע רבי בן ציון ל[[חצרות קדשנו]] וכתב לרבי בקשר לחידוש שושלת זאבליטוב-קוסוב על ידו וביקש שניתן לו מכתב מהרבי בקשר לכך. בתשובתו הקדושה מוצאי שבת י"ב תמוז כתב לו הרבי: {{ציטוטון|ישאלו ויסבירו שבכתב אין נהוג '''כלל''' ואין צורך [כי] ''מכבר'' ישנה ההבטחה שסוף סוף יד החסידים על העליונה}}{{הערה|תשורה לבקובסקי-אסטער ל"ג בעומר תשפ"ג}}. | ||
למחרת בחלוקת הדולרים עבר הוא אצל הרבי והציע את ענין חידוש החסידות על ידו והרבי שוחח עימו באריכות ובצורה מיוחדת. | למחרת בחלוקת הדולרים עבר הוא אצל הרבי והציע את ענין חידוש החסידות על ידו והרבי שוחח עימו באריכות ובצורה מיוחדת. | ||
בח' תמוז תנש"א השיב הרבי על מכתבו בו ביקש עצה וברכה בקשר למפריעים לפעולות חסידי זבלטוב {{ציטוטון|לפלא גדול שכותב על דבר הנ"ל כעל פלא וחידוש וכו', מעת י"ט כסלו בפעם הראשונה - הודיע אדמו"ר הזקן - פוסק לשעתו ולדורות: פדה בשלום גו' ושתהיה גם לעולם יד חסידיו על העליונה, והזמן גרמא תוכן י"ג תמוז - גאולת כל ענייני כ"ק מו"ח אדמו"ר מממשלות וממנגדים וכו'. אזכיר על הציון לבשורות טובות}}{{הערה|ליקוט מענות קודש מילואים תנש"א ע' ע' 57}}. | בח' תמוז תנש"א השיב הרבי על מכתבו בו ביקש עצה וברכה בקשר למפריעים לפעולות חסידי זבלטוב: {{ציטוטון|לפלא גדול שכותב על דבר הנ"ל כעל פלא וחידוש וכו', מעת י"ט כסלו בפעם הראשונה - הודיע אדמו"ר הזקן - פוסק לשעתו ולדורות: פדה בשלום גו' ושתהיה גם לעולם יד חסידיו על העליונה, והזמן גרמא תוכן י"ג תמוז - גאולת כל ענייני כ"ק מו"ח אדמו"ר מממשלות וממנגדים וכו'. אזכיר על הציון לבשורות טובות}}{{הערה|ליקוט מענות קודש מילואים תנש"א ע' ע' 57}}. | ||
גרסה מ־03:46, 12 במאי 2023
רבי בן ציון הגר חידש בשנת תשמ"ט את חסידות זאבליטוב - קוסוב ושימש כאדמו"ר מזבלטוב בשכונת ארזי הבירה בירושלים.
בנו רבי משה לייב החל לכהן לאחר פטירתו כאדמו"ר בבית שמש.
קשריו עם הרבי
בסמיכות לי"ב תמוז תשמ"ט הגיע רבי בן ציון לחצרות קדשנו וכתב לרבי בקשר לחידוש שושלת זאבליטוב-קוסוב על ידו וביקש שניתן לו מכתב מהרבי בקשר לכך. בתשובתו הקדושה מוצאי שבת י"ב תמוז כתב לו הרבי: "ישאלו ויסבירו שבכתב אין נהוג כלל ואין צורך [כי] מכבר ישנה ההבטחה שסוף סוף יד החסידים על העליונה"[1].
למחרת בחלוקת הדולרים עבר הוא אצל הרבי והציע את ענין חידוש החסידות על ידו והרבי שוחח עימו באריכות ובצורה מיוחדת.
בח' תמוז תנש"א השיב הרבי על מכתבו בו ביקש עצה וברכה בקשר למפריעים לפעולות חסידי זבלטוב: "לפלא גדול שכותב על דבר הנ"ל כעל פלא וחידוש וכו', מעת י"ט כסלו בפעם הראשונה - הודיע אדמו"ר הזקן - פוסק לשעתו ולדורות: פדה בשלום גו' ושתהיה גם לעולם יד חסידיו על העליונה, והזמן גרמא תוכן י"ג תמוז - גאולת כל ענייני כ"ק מו"ח אדמו"ר מממשלות וממנגדים וכו'. אזכיר על הציון לבשורות טובות"[2].