מעון עולים כפר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 43: | שורה 43: | ||
*מרת סימה אשכנזי - מורה | *מרת סימה אשכנזי - מורה | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*נתן אברהם, '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fe/%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים]''', כתבת תחקיר על המעון בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 572 עמוד 32 ואילך | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]] | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]] |
גרסה מ־18:45, 30 באפריל 2023
מעון עולים - כפר חב"ד[1] הוא בנין מגורים מרובה דירות הממוקם מימין לכביש הכניסה לכפר חב"ד, שהוקם בשנת תשכ"ו על ידי הסוכנות היהודית, וקלט אלפי משפחות עולים בתקופה הראשונה לאחר עלייתם לארץ הקודש, כשהוא מעניק להם חיבור ייחודי לדרך החסידות.
כיום משמשים המבנים של המעון עבור פעילויות ציבוריות שונות, מוסדות חינוך, ועוד.
היסטוריה
לאחר השלמת הקמתו של בית שז"ר, החל הרבי בפסח שני תשכ"ו להפציר במר שניאור זלמן רובשוב לקדם ייסוד מלון דירות עבור העולים החדשים המגיעים לארץ הקודש[2].
תכנית זו היתה כחלק מהתכנית הממשלתית בשיתוף הג'וינט להקמת עשרה מבנים של מעונות עולים ברחבי הארץ, כאשר מצד הג'וינט פעל בעניין הרב בנימין גורודצקי, כשמי שטיפל בצד הפרוצדורלי של השגת האישורים ונבכי הבירוקרטיה היה העסקן ר' זלמן סודקביץ.
אף שמצד הממשלה המחשבה היתה להקים את המעון דווקא בכפר חב"ד ב' שנבנה באותה שעה, הרבי צידד בכך שהמבנה יוקם דווקא בכפר חב"ד א', דבר שיאפשר לעולים החדשים לקבל את החום החסידי של העולים הותיקים ולהיות מושפעים מהם בשמירת תורה ומצוות, כשהרבי מוסיף ומבאר שהקמת המבנה ביישוב הקיים תהיה במהירות גדולה יותר מאשר במקום חדש שצריך לדאוג לו לכל התשתיות וכו'.
לאורך כל זמן משך ההקמה התעניין הרבי בפרטיות במצב הבניה, העניק עצות, ועודד את העוסקים בכך[3].
עם השלמת הקמת המבנה, המשתרע לגובה שלוש קומות, וכולל מעל 100 חדרים, מונה ר' משה פולק (מחוגי 'המזרחי') כמנהל כללי של המוסד, כאשר הגברת שרה (רעיית ר' מנחם מענדל) רסקין מונתה מטעם ועד כפר חב"ד כמנהלת אדמניסטרטיבית, תפקיד בו שימשה כעשרים שנה ברציפות עד שנת תשמ"ה.
פעילות המעון
בשנים הראשונות לפעילות המעון עולים רובם ככולם של המשתכנים בו היו עולים שומרי תורה ומצוות מארצות הברית ואירופה, מלומדים ואינטלקטואלים, והוא זכה לשבחים רבים מאת המוסדות המפקחים עליו.
בהמשך, עם ההקלה במדיניות ההגירה של ברית המועצות, השתכנו במעון עולים עשרות ומאות משפחות שעלו מגרוזיה.
בהתאם לרצונו של הרבי, מידי שבת תיאמו האחראים משפחות תושבי כפר חב"ד שיארחו את העולים אצלם בסעודות השבת.
המעון היה אחד הסיבות לביקורם של אנשי ממשל ופוליטיקאים בכפר חב"ד, ביקורים שנוצלו לשם קירובם לרוח חסידות חב"ד ורתימתם לסייע לפעילות החב"דית ברחבי הארץ, גם מעבר להקשר המצומצם של צרכי המעון עולים.
בשנת תשמ"ה כאשר פסקו גלי העלייה הגדולים לארץ הקודש, ירד הצורך והביקוש בפעילות המעון עולים, ובשנת תשמ"ז הודיעה הסוכנות היהודית כי מבחינתה אין צורך יותר במעון עולים.
במשך מספר שנים עמד המעון שומם, ובשנת תש"נ עם הגעתם של אלפי ילדי צ'רנוביל בפעילות אנשי צעירי אגודת חב"ד, שוכנו הבנים בבנין המעון עולים (בעוד את הבנות שיכנו במתחם מכללת בית רבקה).
במשך כ-15 שנה שימש המבנה לקבוצות של ילדי צ'רנוביל, כאשר בתקופה זו כעשר משפחות מאנ"ש שפעלו עם הילדים באופן רציף קבעו את מגוריהם במתחם המעון עולים.
המעון כיום
כיום משמש המעון לצרכים מגוונים, בהם:
- בית הכנסת 'בית מרדכי שמואל' - על שם הרב מרדכי שמואל אשכנזי רב היישוב כפר חב"ד
צוות המעון עולים
- ר' משה פולק - מנהל כללי
- מרת שרה רסקין - מנהלת אדמנסטרטיבית
- ר' צבי הכט - רכז תרבות ופעילות יהודית
- ר' מיכל רובשקין - אחראי אחר הצהריים
- מרת בתיה נפרסטק - מורה
- מרת גנסיה שניאור - מורה
- מרת סימה אשכנזי - מורה
לקריאה נוספת
- נתן אברהם, ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים, כתבת תחקיר על המעון בתוך שבועון בית משיח גליון 572 עמוד 32 ואילך
הערות שוליים
- ↑ בשמו המלא: "הסוכנות היהודית לארץ ישראל המחלקה לעליה וקליטה, מעון עולים צפריר, כפר חב"ד".
- ↑ אגרות קודש חלק כ"ד אגרת ט'קלו, ט'קג, ט'קסא, ועוד.
- ↑ כך לדוגמא ייעץ הרבי שהמבנה לא יכלול יותר משתיים וחצי קומות כדי לא לפגוע בנוף היישוב כפר חב"ד ושהמבנה יתאים לסגנון שאר המבנים ביישוב, אך הרבי הוסיף וסייג שלא להתעקש על כך ובלבד שהבנייה תסתיים כמה שיותר מהר.