אביר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
אבירים הם המלאכים. על הפסוק "לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע"{{הערה|תהילים ע"ח כ"ה.}} מסבירם המפרשים ש"איש" הוא משה, ובשעה שהיה בהר "ארבעים יום וארבעים לילה"{{הערה|שמות כ"ד י"ח.}} אכל את הלחם שהוא מזון המלאכים (האבירים){{הערה|והוא הוא ה"צידה אשר שלח להם לשובע" במדבר – המן.}}. | אבירים הם המלאכים. על הפסוק "לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע"{{הערה|תהילים ע"ח כ"ה.}} מסבירם המפרשים ש"איש" הוא משה, ובשעה שהיה בהר "ארבעים יום וארבעים לילה"{{הערה|שמות כ"ד י"ח.}} אכל את הלחם שהוא מזון המלאכים (האבירים){{הערה|והוא הוא ה"צידה אשר שלח להם לשובע" במדבר – המן.}}. | ||
הטעם שנקרא המן "לחם אבירים" הוא{{הערה|בבלי יומא ע"ה ע"ב.}}, כי אבירים הוא לשון "איברים". היינו, כי המן הוא מזון נעלה, המתאים למלאכים משום שנבלע בשלימות באיברים ואין בו פסולת כלל. | הטעם שנקרא המן "[[מן (לחם מן השמים)|לחם אבירים]]" הוא{{הערה|בבלי יומא ע"ה ע"ב.}}, כי אבירים הוא לשון "איברים". היינו, כי המן הוא מזון נעלה, המתאים למלאכים משום שנבלע בשלימות באיברים ואין בו פסולת כלל. | ||
והטעם שהמלאכים נקראו אבירים הוא{{הערה|ספר החקירה צ"צ עמ' צד.}}, כי אביר הוא לשון תוקף{{הערה|כמו שתרגם יונתן בישעיה א' כ"ד וכן פרש"י שם את המילים "אביר יעקב": אביר הוא לשון תוקף ויעקב הם ישראל – והקב"ה נקרא כך כי הוא תוקפם של ישראל.}}, והמלאכים נקראים "אבירים" כי עניינם הוא תוקף המידות{{הערה|כמו שתרגם יונתן את הפסוק שמעו אלי "אבירי לב" (ישעיה מ"ו י"ב) – '''תקיפי לב'''.}}. | והטעם שהמלאכים נקראו אבירים הוא{{הערה|ספר החקירה צ"צ עמ' צד.}}, כי אביר הוא לשון תוקף{{הערה|כמו שתרגם יונתן בישעיה א' כ"ד וכן פרש"י שם את המילים "אביר יעקב": אביר הוא לשון תוקף ויעקב הם ישראל – והקב"ה נקרא כך כי הוא תוקפם של ישראל.}}, והמלאכים נקראים "אבירים" כי עניינם הוא תוקף המידות{{הערה|כמו שתרגם יונתן את הפסוק שמעו אלי "אבירי לב" (ישעיה מ"ו י"ב) – '''תקיפי לב'''.}}. | ||
גרסה מ־01:00, 20 במרץ 2023
אביר הוא לשון תוקף וחוזק, ומשמש כינוי לספירות שיש בהן עניין זה, למלאכים, ולרבותינו נשיאי חב"ד.
לספירות
תפארת
אביר היא מדת התפארת ולכן שייכת ליעקב[1], וכמו שכתוב "אביר יעקב"[2] ו"אביר ישראל"[3] (וישראל הוא שם המעלה של יעקב). שייכות "אביר" לתפארת היא בשני אופנים: א. תפארת היא קו האמצעי המכריע כלפי רחמים, וכדי להכריע את הדין לרחמים צריך תוקף (=אבירות). ב. תפארת הוא בתוקף גדול, כי קו האמצעי נמצא תחת הכתר ומקבל ממנו ישירות[4].
יסוד
גם מדת היסוד שייכת לאביר: כי אביר אותיות אב"ר-י', והוא היסוד[5]. ומסביר הרבי הצ"צ[6], שכח ההולדה אינו נמצא אצל קטן כי הוא נמשך ממקום גבוה[7] ובגבורה[8].
יסוד אבא
אביר הוא גם יסוד שבחכמה (יסוד אבא)[9]. תחילת הגאולה מתוארת בפסוק "אז יבקע כשחר אורך"[10]. היינו, כשם שלצורך בקיעת חושך הלילה מקבלת השמש כח מבחינת מזרח (שהוא מקור השמש), כך יבקע יעקב את חושך הגלות וימשיך לתוכה את אור הגאולה. וכוחו זה של יעקב נובע מחמת היותו "אביר" (יעקב) - לשון תוקף, להיותו מבחינת איתן האזרחי, שממזרח בוקע אור השחר.
למלאכים
אבירים הם המלאכים. על הפסוק "לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע"[11] מסבירם המפרשים ש"איש" הוא משה, ובשעה שהיה בהר "ארבעים יום וארבעים לילה"[12] אכל את הלחם שהוא מזון המלאכים (האבירים)[13].
הטעם שנקרא המן "לחם אבירים" הוא[14], כי אבירים הוא לשון "איברים". היינו, כי המן הוא מזון נעלה, המתאים למלאכים משום שנבלע בשלימות באיברים ואין בו פסולת כלל.
והטעם שהמלאכים נקראו אבירים הוא[15], כי אביר הוא לשון תוקף[16], והמלאכים נקראים "אבירים" כי עניינם הוא תוקף המידות[17].
כינוי למנהיגים החשובים
רועים הוא כינוי למנהיגים החשובים, ואביר הרועים הוא כמו "אביר שבאבירים", "חשוב שבחשובים"[18]. מקור המושג הוא בספר שמואל[19], שם מפרש רש"י את המילים "אביר הרועים" על דואג האדומי, שהיה ראש אב בית דין.
אצל רבותינו נשיאנו כמדומה שרק הרבי הריי"ץ השתמש בביטוי זה, וגם הוא לא "פיזר" את התואר לרוב אלא כנראה אך ורק לגבי שניים מרבותינו: לאביו (הרבי הרש"ב)[20] ולאדמו"ר הזקן[21].
הרבי השתמש בביטוי "אביר שבאבירים" כלפי רבנים מארי דאתרא שנבחרו ע"י הציבור. הדבר היה בשיחה שעסקה בחיזוק מעמדם של רבני שכונת קראון הייטס באופן מיוחד[22].
הערות שוליים
- ↑ פרדס, ערכי הכינויים, ערך אביר.
- ↑ ויחי מט כד.
- ↑ ישעיהו א כד.
- ↑ אוה"ת נ"ך רנד.
- ↑ מאורי אור אות א' סעיף י'.
- ↑ אוה"ת ויצא 1702.
- ↑ וכמו שמתבאר בתו"א פרשת ואתחנן ע"פ למען תירא, ובד"ה חנוכת הבית: שמבחי' מקיף עליון ובית נמשך ההולדה וכמ"ש "יהי ביתך כבית פרץ" כו', וכמו כן "יבנה בית אחיו" כו' ו"אולי אבנה ממנה" – שבכל מקום נקראת ההולדה בשם בניין.
- ↑ כמו שכתב הרמ"ז ר"פ בהעלותך על פסוק "ישיש כגבור".
- ↑ אוה"ת ויחי שפח.
- ↑ ישעיהו נ"ח ח'.
- ↑ תהילים ע"ח כ"ה.
- ↑ שמות כ"ד י"ח.
- ↑ והוא הוא ה"צידה אשר שלח להם לשובע" במדבר – המן.
- ↑ בבלי יומא ע"ה ע"ב.
- ↑ ספר החקירה צ"צ עמ' צד.
- ↑ כמו שתרגם יונתן בישעיה א' כ"ד וכן פרש"י שם את המילים "אביר יעקב": אביר הוא לשון תוקף ויעקב הם ישראל – והקב"ה נקרא כך כי הוא תוקפם של ישראל.
- ↑ כמו שתרגם יונתן את הפסוק שמעו אלי "אבירי לב" (ישעיה מ"ו י"ב) – תקיפי לב.
- ↑ אוה"ת רנד.
- ↑ א' פרק יד.
- ↑ בכמה וכמה מכתבים, שיחות ואג"ק.
- ↑ בכמה מקומות ב"הקריאה והקדושה".
- ↑ ש"פ משפטים תשמ"ז