שיחת משתמש:חסיד

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

ברוכים הבאים לדף השיחה שלי. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

מסכתא

מתוקה מדבש ונופת צופים

באיזה מסכתא כבודו עוסק?

היות ואיני יודע, אכתוב לך קושיא במסכת יבמות י"ט - ע"ב. דף כ' עמוד א'.

הקדמת הדברים: כידוע, שמצוות התורה באשת אחיו שהיא מצוות יבום אם מת אחיו בלא בנים, כל זה הוא רק באחיו שהיה בעולמו, כלומר שאח זה החי היה בעולמו של אחיו המת, ונולד לפני מיתתו של זה המת. אך אם נולד אחר מיתתו של המת, אז אין מצוות יבום, מפני שבמצוות יבום כתוב "כי ישבו אחים יחדיו", ולומדים גזירה שווה יחדיו יחדיו מבני יעקב, שדווקא שהיה בעולמו.

והנה יש מחלוקת רבי שמעון וחכמים, בדין אשת אחיו שלא היה בעולמו, אם זה אפילו אם נולד לאחר היבום; כלומר: אם אחד מהאחים האחרים, שכן היה בעולמו של המת, יבם, אז לרבי שמעון חשוב הדבר כאילו אינה אשת המת יותר, מכיון שאחר שהאח האחר יבם אותה, הרי נעשית אשתו של השני ופקעה אישות הראשון, וממילא אין כאן איסור אשת אח שלא היה בעולמו. כי כל איסור אשת אח שלא היה בעולמו, הוא דווקא כאשר אם כשנולד שעדיין היתה אשת אחיו, ואז יש איסור אשת אח שלא היה בעולמו, ממילא גם לאחר שאחד מאחים האחרים יבם ופקע אישות הראשון לא אמרינן שמותר לנולד ליבמה מכיון שאמרינן נאסרה, אך אם כשנולד לא היתה כבר אשת אחיו המת, לא אמרינן נאסרה.

בהקשר לכך אומרת הגמרא:

יתיב רב מנשה בר זביד קמיה דרב הונא ויתיב וקאמר מאי טעמא דר"ש. מ"ט דר"ש? כדאמר טעמא, הואיל ובא ומצאה בהיתר, ולא עמדה עליו שעה אחת באיסור. אלא מאי טעמא דרבנן, אמר קרא ולקחה לו לאשה ויבמה עדיין יבומים הראשונים עליה. אלא הא דתנן כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר, ואמר רבי יוסי בר חנינא מלמד שמגרשה בגט ומחזירה, התם נמי לימא ויבמה, עדיין יבומין הראשונים עליה, ותיבעי חליצה? שאני התם, דאמר קרא ולקחה לו לאשה, כיון שלקחה נעשית כאשתו לכל דבר. אי הכי הכא נמי? הא כתב רחמנא ויבמה. ומה ראית? מסתברא שדי היתירא אהיתירא, ושדי איסורא אאיסורא.

ולר' שמעון דאמר הואיל ובא ומצאה בהיתר ולא עמדה עליו שעה אחת באיסור, אלא מעתה אחותו מאמו שנשאה אחיו מאביו ואחר כך נולד אח, ומת, תתייבם, הואיל ובא ומצאה בהיתר? איסור אחותו להיכן אזל. הכא נמי איסור אחיו שלא היה בעולם להיכן אזל? האי איסורא דלית ליה היתירא, האי איסורא דאית ליה היתירא.

ולקחה לו לאשה ויבמה. אע"ג שכנסה עדיין קרויה יבמה. אית דגרס אי הכי תיבעי חליצה, אלמה תנן כנסה הרי היא כאשתו כו', כלומר ,אי הכי דאשה שנתייבמה עדיין זיקה ראשונה עליה, תיבעי חליצה, כל אשה שנתייבמה ובא שני זה לגרשה, לא תסגי לה בגט: שמגרשה בגט. ואינה צריכה חליצה, ואם רצה להחזיר מחזירה, ולא אמרינן מצוה רמיא רחמנא עליה ועבדה, ומהשתא תיקו עליה באיסור אשת אח: לימא. עדיין יבומין הראשונים עליה, ותיבעי חליצה: שדי היתרא. למדרש ולקחה, דלא תיבעי חליצה: אהיתרא. היכא דכולה מילתא היתר, כגון במייבם אשת אח: ושדי איסורא. למדרש ויבמה, עדיין יבומין עליה: אאיסורא. היכא דאיכא צד איסור, כמו באשת אחיו שלא היה בעולמו: אחותו מאמו שנשאה אחיו מאביו. קודם לידתו של זה וכשנולד זה מצאה נשואה לאחיו תתייבם לו כשימות זה, דהא מצאה בהיתר ייבום: איסור אחותו לית ליה היתר. אבל איסור אשת אח אית ליה היתר, כשאין לו בנים הילכך כשמת ראשון בלא בנים, פקע איסורו לגבי שני, ונשאה, והשלישי מכח שני בא.

והנה קשה לי:

ההסבר של המילים האחרונות המוזכרות ברש"י "והשלישי מכח שני בא" מבואר באחרונים שהביאור הוא, מכיון שהנה קשה בכל אשת אח בנפילה שניה, כלומר שראובן נשאה ונפלה לפני שמעון ליבום, ושמעון יבמה ונפלה שוב לפני לוי, איך מותר ללוי לייבם, בשלמא אישות שמעון מקיים בה מצווה ואישות זו וודאי התירה הכתוב, אבל מהיכי תית שמותר לו אישות ראובן? ומתרצים האחרונים, שמכיןו שלגבי אישות השני - שמעון - הותרה אישות ראובן, על כן גם לוי מותר לו אישות ראובן, מפני שגדר מצוות יבום הוא "קם תחת אחיו המת", דהיינו שאישות המת מותרת לו והוא יורשה, ואם כן כמו שהותר אשת אח של אח זה עצמו - מכיון שהתורה החשיבה אותו כאח המת, ולא אמרינן שעובר על אשת אח, אם כן התורה החשביתו כאילו יש לו כח המ, אם כן כמו שלגבי המת הותר אישות הראשון, כך גם לגבי הבא מכוחו.

וקשה לי, וכי חכמים אינם סוברים כך? האם מחלוקתם הוא אכן בענין זה של "השני מכח שלישי הוא בא"? לא יתכן. כי אם כן תיקשי בכל אשת חא בנפילה שניה איך מותר לייבם.

ועל כרחך שגם חכמים מודים לכך, שיש לומדות של "שלישי מכח שני הוא בא". אם כן מדוע אסור? ויש לומר שחכמים סבירא להו שמכיון שיש דרשה מיותרת של "ויבמה - עדיין יבומין הראשנים עליה" מוכרח שהתורה בא לחדש ולאסור משהו, והוא - איסור זה של אשת אחיו שלא היה בעולמו לאחר יבום השני.

אם כן קשה מאי סבירא ליה רבי שמעון, ובמה מחלוקתם? --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 04:11, 16 במרץ 2010 (UTC)

הכרת הטוב

האם אינך מכיר לי טובה על שמילאתי לך 7,000 מ"ג בדף השיחה? --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 13:02, 16 במרץ 2010 (UTC)

ודאי שמכיר. מנסה לחשוב על קושייתך, ולא כ"כ מצליח לתרצה. באמת קשייא אלימתא. בקשר למסכת: לומד כעת בבא קמא (כרוב אנ"ש...) ומסכת ברכות, וכן מסכת תענית, לפעמים. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

מדבריך אני מבין שאתה מתמצא בנושאים. מתי למדת יבמות לאחרונה? --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 13:05, 16 במרץ 2010 (UTC)

לפני כג' שנים, ולא את כולה, אלא רק חלק מהדפים. את הדף הספציפי הזה איני מכיר, אבל הנושא בכללות מוכר לי, כי אם קשה 'לקפוץ' לעניין. עצתי: כתוב זאת בא' מקובצי ה'הערות' הגדולים (אה"ת\ 77). נדיר מאד שהערה נשארת שם ללא תשובה. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

יש להם כתובת אימייל? ומתי מופיעים התגובות, בקובץ שבשנה הבאה? --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 13:09, 16 במרץ 2010 (UTC)

מידי שבועיים יוצא קובץ. השאלה תיכנס בקובץ הבא - והתגובות: בקבצים שלאחריהם. יש להם איימל. של 770 תוכל למצוא ע"י שתיכנס לקובץ האחרון (מופיע באינפו בשורת קהבצים והעיתונים) ואת של אה"ת - באתרם. תזדרז, כי היום הוא היום בו נסגרים ב' הקבצים. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

יישר כח. אגב, איפא אתה אוחז בבא קמא? --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 13:20, 16 במרץ 2010 (UTC)

הגמרא שלאחרי המשנה בדף ט'. --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

אשמח מאוד לשמוע את קושיותיך במסכת בבא קמא. --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 14:16, 16 במרץ 2010 (UTC)

כדאי שתעיין בשיחה:יעקב ישראל קנייבסקי. ודע מה שתשיב. --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 18:28, 16 במרץ 2010 (UTC)

המחקר בעיצומו

ראה הרבנית רבקה (אשת אדמו"ר המהר"ש). --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 20:46, 17 במרץ 2010 (UTC)

אגב קשה מאוד, איך יכול להיות ששני אחים נקראו בשם אהרן? ואיך יכלו שניהם לישא אשת אח שזה ערווה מהתורה? וצע"ג מאוד. --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 20:53, 17 במרץ 2010 (UTC)