אתרוג: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''אתרוג,''' הוא אחד מארבעת המינים שמצווה מהתורה לנענעם בחג הסוכות. | '''אתרוג,''' הוא אחד מארבעת המינים שמצווה מהתורה לנענעם בחג הסוכות. | ||
על פי אדמו"ר הזקן, אתרוגים מיאנווא הם מהודרים ביותר, מכיון שידוע שאינם מורכבים וכן הוא מנהג חב"ד. | על פי אדמו"ר הזקן, אתרוגים מיאנווא (קלאבריא) הם מהודרים ביותר, מכיון שידוע שאינם מורכבים וכן הוא מנהג חב"ד. | ||
לא' ששאל למה מנהג חב"ד לברך בסוכות על אתרוג מקלאבריא דווקא, הרי לכאורה רצוי לברך על אתרוג מהארץ, שעל ידי זה מחזקים את היישוב, השיב הרבי בתשובה מבהילה, אשר תוכנה היא "כשרוצים להגן על עם ישראל צ"ל נשק ומצוות כדבעי, וא"א להחליף פענטאם ב"עוזי" - ולהבדיל, אתרוג שיש בו מסורת אבות - ולהבדיל אתרוג בלי מסורה". | לא' ששאל למה מנהג חב"ד לברך בסוכות על אתרוג מקלאבריא דווקא, הרי לכאורה רצוי לברך על אתרוג מהארץ, שעל ידי זה מחזקים את היישוב, השיב הרבי בתשובה מבהילה, אשר תוכנה היא "כשרוצים להגן על עם ישראל צ"ל נשק ומצוות כדבעי, וא"א להחליף פענטאם ב"עוזי" - ולהבדיל, אתרוג שיש בו מסורת אבות - ולהבדיל אתרוג בלי מסורה". | ||
== | ב[[קלבריה]] גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים. | ||
[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=50199 חב"ד אינפו] | |||
גם בשו”ת חתם סופר המובא בספר המנהגים מעיד על תכונה זו: “דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע”כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מירנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן”. | |||
מעלה נוספת של אתרוגי קלבריה הוא ייחוסם. הרבי מביא באיגרת קודש, כי מה שנאמר ‘משמני הארץ יהיה מושבך’ (ברכה שנתן יצחק לעשיו) - זו איטליא של יוון. אמר אדמו”ר הזקן: כי כשאמר הקב”ה למשה רבנו ‘ולקחתם לכם פרי עץ הדר וגו’’ - הושיבו שלוחים על ענן, ושלחום להביא אתרוגים מקלבריה. על כן נהגו חסידי חב”ד לדורותיהם להדר ולברך על אתרוג קלברי, כפי המובא ב[[ספר המנהגים]]: קבלה בידינו מאדמו”ר הזקן - בעל התניא והשו”ע - להדר אחר אתרוגי קאלאברי-יאנאווע מטעם הידוע לו. | |||
במשך הדורות השתדלו נ[[שיאי חב"ד]] - גם בשעות מלחמה ומצוקה - להשיג אתרוג מקלבריה לחג הסוכות. עדות לכך אנו מוצאים גם במכתב הרבי: “מנהג חסידי חב”ד לקחת ד’ מינים את האתרוגים הגדלים בדרום איטליא ונקראים בשם ‘קאלאבער’ ע”ש מקום גידולם, או בשם ‘יאנובער’ ע”ש העיר שמשם היו שולחים אותם מלפנים. בשנים האחרונות היו קונים אותם אצל האחים קרעה בגינוא, ועל אתרוג כזה היה מברך כ”ק מו”ח אדמו”ר זצוקלל”ה נבג”מ זי”ע הכ”מ”. | |||
== קישורים חיצונים == | |||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=32103 כתבה בחב"ד אינפו] | |||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=50199 חב"ד אינפו] | |||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||
גרסה מ־18:42, 16 במרץ 2010
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
אתרוג, הוא אחד מארבעת המינים שמצווה מהתורה לנענעם בחג הסוכות.
על פי אדמו"ר הזקן, אתרוגים מיאנווא (קלאבריא) הם מהודרים ביותר, מכיון שידוע שאינם מורכבים וכן הוא מנהג חב"ד.
לא' ששאל למה מנהג חב"ד לברך בסוכות על אתרוג מקלאבריא דווקא, הרי לכאורה רצוי לברך על אתרוג מהארץ, שעל ידי זה מחזקים את היישוב, השיב הרבי בתשובה מבהילה, אשר תוכנה היא "כשרוצים להגן על עם ישראל צ"ל נשק ומצוות כדבעי, וא"א להחליף פענטאם ב"עוזי" - ולהבדיל, אתרוג שיש בו מסורת אבות - ולהבדיל אתרוג בלי מסורה".
בקלבריה גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים.
גם בשו”ת חתם סופר המובא בספר המנהגים מעיד על תכונה זו: “דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע”כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מירנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן”.
מעלה נוספת של אתרוגי קלבריה הוא ייחוסם. הרבי מביא באיגרת קודש, כי מה שנאמר ‘משמני הארץ יהיה מושבך’ (ברכה שנתן יצחק לעשיו) - זו איטליא של יוון. אמר אדמו”ר הזקן: כי כשאמר הקב”ה למשה רבנו ‘ולקחתם לכם פרי עץ הדר וגו’’ - הושיבו שלוחים על ענן, ושלחום להביא אתרוגים מקלבריה. על כן נהגו חסידי חב”ד לדורותיהם להדר ולברך על אתרוג קלברי, כפי המובא בספר המנהגים: קבלה בידינו מאדמו”ר הזקן - בעל התניא והשו”ע - להדר אחר אתרוגי קאלאברי-יאנאווע מטעם הידוע לו.
במשך הדורות השתדלו נשיאי חב"ד - גם בשעות מלחמה ומצוקה - להשיג אתרוג מקלבריה לחג הסוכות. עדות לכך אנו מוצאים גם במכתב הרבי: “מנהג חסידי חב”ד לקחת ד’ מינים את האתרוגים הגדלים בדרום איטליא ונקראים בשם ‘קאלאבער’ ע”ש מקום גידולם, או בשם ‘יאנובער’ ע”ש העיר שמשם היו שולחים אותם מלפנים. בשנים האחרונות היו קונים אותם אצל האחים קרעה בגינוא, ועל אתרוג כזה היה מברך כ”ק מו”ח אדמו”ר זצוקלל”ה נבג”מ זי”ע הכ”מ”.