הלל מפריטש

רבי הלל מפאריטש נולד לאביו ר' מאיר מאליסאוו בשנת ה'תקנ"ה. הסתלק ביום השבת י"א מנחם אב תרכ"ד בעיר חרסון.

מילדותו שקד על לימוד התורה ונקרא "העילוי מחומץ", בגיל 13 היה בקי בש"ס ופוסקים, למד ספרי קבלה, התפלל בכוונות האריז"ל, התנהג בפרישות ועסק בתעניות וסיגופים.

בגיל 13 היה בקי בכל כתבי האריז"ל. נסע לר' מרדכי מטשרנוביל והחל ללכת בדרכי החסידות.

כאשר החל ללמוד בספר התניא של אדמו"ר הזקן החליט ללמוד וללמד את תורת חסידות חב"ד.

בשנת ה'תקע"א פגש לראשונה את אדמו"ר הזקן, במשך 3 שנים עבד על מנת להגיע לדרגא של "טוב באמת" ולאחר הכנה זו נסע לראשונה בחודש אלול לליובאוויטש אל אדמו"ר האמצעי ונשאר בסמוך אליו.

משנת ה'תקע"ח החל לנדוד בישובים קטנים על מנת לאסוף כספים לפדיון שבויים ולהחזקת אנשי הצבא היהודים במאכל כשר, בהתאם להוראת אדמו"ר האמצעי.

התיישב בעיר פאריטש ואנשי קהילת באברויסק הסמוכה קיבלו את ר' הלל כרב ואב"ד.

אדמו"ר האמצעי מינה אותו למשפיע ושלח אליו בחורים להדריכם בדרך החסידות וכך גם עשה אדמו"ר הצמח צדק.

רבי אברהם דוד לאוואט (סב סבו של הרבי) פעל אצל אדמו"ר הצמח צדק שר' הלל ייסע לערי רוסיה מדי שנה להחזקת התורה והיהדות ולהפצת תורת חב"ד ור' הלל חיבב אותו ביותר.

נהג להשמיע לתלמידיו סיפורים מחיי זקני החסידים והנהגתם תוך השמעת ניגונים בין הדברים. הלחין ניגון לפיוט שכתב האר"י הקדוש "אזמר בשבחין".

רשם את כל אשר שמע מרבותיו והוסיף ביאורים משלו, התנהג בתכלית הענווה והשפלות ומסר נפשו גם על דקדוק קל של דברי סופרים ועל הנהגה טובה שהנהיג בנפשו. עד חצות היום לערך עסק בתורה ותפילה, לאחר מכן פתח את דלתות ביתו לכל דורש והשתדל מאוד לסייע ולהטיב לעניים.

בשנת ה'תרכ"ד חל תשעה באב ביום חמישי, ר' הלל היה בעיר ניקולייב והרגיש חולשה, לאחר הצום שאל: 'היכן היו הרבנים?' וביקש שיעבירו אותו במהירות לעיר חרסון היות ונהג שלא לצאת לדרך ביום שישי. לפני חצות יום השישי הגיע לחרסון וביום השבת י"א מנחם אב תרכ"ד החזיר את נשמתו לבורא.

מספריו:

• אמרי נועם: דרושים.
• ליקוטי ביאורים: ביאור קונטרס ההתפעלות (של אדמו"ר האמצעי).
• מאמרי השתטחות.
• פלח הרימון: על בראשית, שמות, שיר השירים.