שניאור זלמן דוכמן: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (קידוד קישורים) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בגיל 14 נכנס ללמוד ב[[תלמוד תורה]] שפעל בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] ובגיל 16 נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים עד הגיעו לגיל נישואין, אז נשא את רעייתו חיה, בת החסיד ר' לימא מינקוביץ' מ[[נוול]]. | בגיל 14 נכנס ללמוד ב[[תלמוד תורה]] שפעל בסמיכות לישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]] ובגיל 16 נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים עד הגיעו לגיל נישואין, אז נשא את רעייתו חיה, בת החסיד ר' לימא מינקוביץ' מ[[נוול]]. | ||
לאחר התיישבותו בברוקלין [[הרב]] דוכמן קיבל הוראות מ[[הרבי]] לנסוע לקהילות | לאחר התיישבותו בברוקלין [[הרב]] דוכמן קיבל הוראות מ[[הרבי]] לנסוע לקהילות נידחות ב[[ארצות הברית]] בכדי לעורר את התושבים לקיום ה[[תורה]] וה[[מצוות]], שם סיפר ר' זלמן מסיפוריו שפעלו רושם רב על השומעים. | ||
את סיפוריו כתב בספרו "[[לשמע אוזן]]", שנדפס בשנת [[תשכ"ג]] ובו [[סיפורי חסידים]] ששמע מחסידים בדורות עברו. | את סיפוריו כתב בספרו "[[לשמע אוזן]]", שנדפס בשנת [[תשכ"ג]] ובו [[סיפורי חסידים]] ששמע מחסידים בדורות עברו. | ||
גרסה מ־19:58, 6 ביולי 2022
החסיד רבי שניאור זלמן הלוי דוכמן (י"א אלול תרנ"א - ח' באדר תש"ל), למד בתומכי תמימים בליובאוויטש והיה חסידו של אדמו"ר הריי"צ אשר קירבו וחיבבו מאד, והאריך ימים עד לנשיאותו של הרבי. חיבר את הספר לשמע אוזן.
תולדות חיים
נולד בי"א אלול תרנ"א בהומיל להוריו דובער מנחם מענדל וחיה פייגא רישא דוכמן.
בגיל 14 נכנס ללמוד בתלמוד תורה שפעל בסמיכות לישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש ובגיל 16 נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים עד הגיעו לגיל נישואין, אז נשא את רעייתו חיה, בת החסיד ר' לימא מינקוביץ' מנוול.
לאחר התיישבותו בברוקלין הרב דוכמן קיבל הוראות מהרבי לנסוע לקהילות נידחות בארצות הברית בכדי לעורר את התושבים לקיום התורה והמצוות, שם סיפר ר' זלמן מסיפוריו שפעלו רושם רב על השומעים.
את סיפוריו כתב בספרו "לשמע אוזן", שנדפס בשנת תשכ"ג ובו סיפורי חסידים ששמע מחסידים בדורות עברו.
אדמו"ר הריי"צ החשיב מאוד את סיפוריו, ובמכתב כותב לו הרבי בשם חותנו אדמו"ר הריי"צ: בבקשה לשלוח לו מהנדפס על ידו כו' לזכות בזה את הרבים.
בסיום המכתב כותב הרבי: כבודו חותם את עצמו, נכד הרמ"י מהאמעל. ולכן מטובו לשלוח מזכרונותיו מה שיודע על דבר זקנו וגם אחי זקנו, כי זה מכבר רצון מו"ח הרבי לקבץ הידיעות על דבר זקני החסידים, ובטח במשך הזמן יהיה בזה גם כן זכות הרבים.[1]
בזמן מאסר אדמו"ר הריי"צ, נתן לו הרבי לשמור חלק מכתבי היד.[2]
היה מתפלל לפני העמוד ב-770 גם בימים נוראים.
משפחתו
- אחיו, הרב חיים אברהם דוכמן
- אחיו, הרב ברוך דוכמן
- אחיו, הרב ישראל נח דוכמן
- בנו, ר' ישראל דוכמן
לקריאה נוספת
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש.
- ↑ ראה שם הערות "כמדומה".