משתמש:וייצמאן/אשר אלתר ריבלין: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{אין תמונה}} {{בעבודה}} {{להשלים}} '''אלתר אשר אנשיל ריבלין-דאראגאוו''' (נולד בנוברדוק שברו...") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (חלוקת קונטרסים העביר את הדף אשר אלתר ריבלין לשם משתמש:וייצמאן/אשר אלתר ריבלין בלי להשאיר הפניה: מועתק מטיוטה בוויקיפדיה ללא קרדיט ועריכה מינימלית) |
(אין הבדלים)
| |
גרסה אחרונה מ־16:21, 17 ביוני 2022
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
אלתר אשר אנשיל ריבלין-דאראגאוו (נולד בנוברדוק שברוסיה כ"ט באלול ערב ראש השנה תרכ"א (1860) - נפטר בירושלים, כ"ד בחשון תרצ"א (14 בנובמבר 1930) סוחר ובנקאי חברוני נודע[1], מבני משפחת ריבלין הח"בדית בחברון, עסקן ונציג היהודים במועצת עירית חברון, שד"ר מטעם הועד הכללי "כנסת ישראל", נשיא לשכת ירושלים של בני ברית, חבר "ועדת המכולת"[2].
קורות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו, הרב אברהם דב דאראגאוו משפחה שנמנית על חסידי חב"ד, ולאמו, בשי (בתיה) דרייזה[3].
בילדותו שנת תרכ"ג עלה ארצה עם הוריו והתישבו תחילה בטבריה ואחר כך בין חסידי חב"ד בחברון. למד תורה וחסידות והצטיין מגיל צעיר בשתיהן, נודע כל ימיו כבעל-זכרון נפלא, שידע גם את הפיוטים ואת ספר הזוהר בעל-פה. התחתן בחברון בישראל עם משפחת ריבלין, כמה שנים עסק בשותפות עם אליעזר קלונסקי במסחר אריח, אקספורט, סחורות צמר, צימוקים, ובעסקי בנק בחברון. שאיפתו הייתה ליסד בנק עברי בארץ לשם פיתוח בכל ענפי כלכלתה באונם ובהונם של יהודים. שימש כשד"ר כשביקר באנגליה בעניני שליחות, פנה בענין זה בהצעות אל ז. ד. ליבונטין, שהחל לפעול בלונדון בארגונו וניהול "אוצר התישבות היהודים[4] והחליף מכתבים עם ליבונטין בנוגע להצעות פרטיות. אחר כך, כשנוסד בנק אפ"ק בירושלים הזמינו ליבונטין טלגרפית ומינהו לגזבר בבנק, ובמשרה זו עבד 18 שנה והיה פעיל בכל עניני ההנהלה.
עסק גם בפעילות ציבורית. בתרנ"ב יזם יחד עם אברהם סולומיאק, יצחק נחום לוי ועוד את אגודת "בני ישראל" והיה נשיאה לשם איחוד היהודים בני העדות השונות.
חיים אישיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נשא לאשה את חאשה ליפשה ריבלין[5] ושינה את שם משפחתו מדורגוב לשם-המשפחה של חותנו: ריבלין.
- צאצאיו: אליהו יוסף (באנגליה).
- מרים גולדה (אשת יהודה מרדכי אזולאי).
- בתיה (אשת ד"ר שלמה שור).
- ססיל (אשת ד"ר יוסף שם טוב (וטרינר)).
- הדסה.
- אברהם בר.
- אלישבע (אשת חיים לוי, גזבר ראשי בבנק אפ"ק בירושלים).
- דוד.
- פנינה.
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ↑ תבנית:תדהר
- ↑ היא הועדה לחלוקת מצרכי המזון ששלחו אמריקה לעזרת הישוב באניה "וולקאן"
- ↑ בת ר' משה דרייזה
- ↑ באותו ביקור עסק גם בדברי תורה וחכמה והעתיק בשביל הרא"מ לונץ את כתבי-היד העתיקים של תלמוד ירשלמי ממסכת פאה עד ביכורים ומסכת שקלים שהיו במוזיאון, הוצאת הירושלמי שלונץ החל בה בתרס"ז, ועוד כתבי-יד שונים בה"גניזה" הקאהירית, שהיו אז באוצר-ספרים פרטיים של החכם אלקנה אדלר בלונדון
- ↑ בת ר' דוד צבי ריבלין מחברון, מגדולי הסוחרים בארץ, בן הרב אליהו יוסף ריבלין מדריבין, הראשון מהענף החב"די של גזע ריבלין שעלו ארצה והשתקע בחברון הקרוי על שמו של סבו ר' אליהו פלאטקעס ריבלין, שהצטרף לתנועת החסידות (למורת-רוח אחיו ר' בנימין ריבלין משקלוב, שהיה מאדוקי ה"פרושים"), ובנו הרב הלל ריבלין היה מראשי עלית "חזון ציון" בפרוס ראש שנת תק"ע (ומאבות הישוב האשכנזי-הפרושי בירושלים) ואשתו ראשה (נכדת הגאון ר' שמעון מנשה, רבה של חברון)