לכתחילה אריבער – הבדלי גרסאות

גרסה מ־20:36, 3 במאי 2022

לְכַתְּחִילָה אַריבֶּער (מיידיש: לכתחילה לעבור מלמעלה) הוא ביטוי שמקורו בפתגם של אדמו"ר מהר"ש, שמשמעותו לא להתחשב ("לדלג מעל") במכשולים המפריעים לעבודת ה'.

הפתגם מובא לראשונה באגרת של אדמו"ר הריי"צ, בה הוא מספר ששמע זאת מאביו, אדמו"ר הרש"ב, ששמע זאת מאביו, אדמו"ר מהר"ש:

די ועלט זאָגט אַז מיא קאָן ניט אַרונטער דאַרף־מען אַריבער, און איך האַלט אַז מיא דאַרף לכתחילה אַריבער. מיא דאַרף לכתחילה נעמען מיט שטאַרקייט, ניט נתפעל וערן פאַר קיין זאַך, און דורך פיהרן דאָס ואָס מיא דאַרף. און אַז מיא נעמט זיך – העלפט דער אייבערשטער.
תרגום:
העולם אומר שכשאי אפשר לעבור מלמטה יש לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה יש לעבור מלמעלה; יש לכתחילה להתייצב בחזקה, לא להתפעל מפני שום דבר, ולפעול את הדבר הנצרך. וכשמתייצבים – ה' מסייע.

—
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק א', ע' תריז, באתר היברובוקס^[1]

תוכן הפתגם הוא: מקובל ב'עולם' - כלומר אצל מרבית האנשים^[2] - שדווקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו"ר המהר"ש אומר, שצריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים. "לכתחילה אריבער".

הרבי הרבה להשתמש במושג זה, וריבוי פעמים כאשר הזכיר את אדמו"ר המהר"ש הוסיף "בעל ההוראה ד'לכתחילה אריבער". בעקבות כך הפך בדור השביעי של החסידות המושג "לכתחילה אריבער" ליסודי ובסיסי בטרמינולוגיה החב"דית כשהוא משקף את השאיפה שלא להתחשב מידי בבעיות ועיכובים בדרך להשגת היעד, אלא לגשת לעניין בעליונות מנצחת.

אין זה נדיר לשמוע שליח או חסיד חב"ד, כשהוא נשאל על עניין כלשהו, כיצד יצליח לבצע זאת למרות הקשיים? והוא ישיב: לכתחילה אריבער.

"תנועה" זו של הליכה מלמעלה, באה לידי ביטוי גם בניגון החב"די המפורסם "ניגון לכתחילה אריבער", המיוחס אף הוא לאדמו"ר מהר"ש.

הרב אברהם שמואל בוקיעט הוציא לאור בשנת תשנ"ח ספר "לכתחלה אריבער", בו לקט משיחותיו ואגרותיו של הרבי על הפתגם.

אמרה זו מובאת בשם רבי יצחק מאיר מגור בספר "שם משמואל"^[3].

ראו גם

ניגון לכתחילה אריבער

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרבי, שיחות קודש, תשמ"א, עמ' 426, שיחת א' דר"ח אייר, באתר היברובוקס (קטע מהשיחה המופיע באתר צא"ח בפורמט טקסט).
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרבי, תורת מנחם, התוועדויות תשמ"ז, עמוד 216, משיחות שבת פרשת תזריע-מצורע, ג' באייר ה'תשמ"ז, באתר היברובוקס (קטעים מההתוועדות, בגיליון התקשרות המופיע באתר צא"ח).
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הרבי, תורת מנחם, התוועדויות תשמ"ט כרך ג', עמוד 87, משיחות שבת פרשת קדושים (בדר"ח אייר), וב' אייר ה'תשמ"ט, באתר היברובוקס (קטעים מההתוועדות, בגיליון התקשרות המופיע באתר צא"ח בפורמט טקסט).
לכתחילה אריבער - התוועדות י"ג תשרי תשד"מ

הערות שוליים

^ ראו גם שיחות קודש תשל"ב חלק א' (48).
^ מעניין לציין שהפתגם כפי שמקובל ב'עולם' לאומרו מצוטט על ידי אביו של הרבי המהר"ש - הרבי הצמח צדק, במאמר חסידות.
^ "שם משמואל", פרשת יתרו, תרע"ב, ירושלים תשנ"ב, עמ' רמ"ה; פרשת חוקת תרע"ה, עמ' שי"ז, באתר אוצר החכמה.

תבנית:ערך חסר

[1] ראו גם שיחות קודש תשל"ב חלק א' (48).

[2] מעניין לציין שהפתגם כפי שמקובל ב'עולם' לאומרו מצוטט על ידי אביו של הרבי המהר"ש - הרבי הצמח צדק, במאמר חסידות.

[3] "שם משמואל", פרשת יתרו, תרע"ב, ירושלים תשנ"ב, עמ' רמ"ה; פרשת חוקת תרע"ה, עמ' שי"ז, באתר אוצר החכמה.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''לכתחילה אַריבעֶר''' הוא [[פתגם]] מפורסם ב[[אידיש]] ש{{מונחון|טבע|מטבע לשון}} [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1= הובא באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א מכתב שמ (ע' תריז) וראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4605&st=דער+וועלט+זאגט&pgnum=48&hilite=331f69e5-03e0-47b8-a77f-7d842073a915 שיחות קודש תשל"ב חלק א' (48)].}}:
+'''לְכַתְּחִילָה אַריבֶּער''' (מ[[יידיש]]: '''לכתחילה לעבור מלמעלה''') הוא ביטוי שמקורו ב[[פתגם]] של [[אדמו"ר מהר"ש]], שמשמעותו לא להתחשב ("לדלג מעל") במכשולים המפריעים ל[[עבודת ה']].
-{{ציטוט|
+הפתגם מובא לראשונה באגרת של [[אדמו"ר הריי"צ]], בה הוא מספר ששמע זאת מאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]], ששמע זאת מאביו, [[אדמו"ר מהר"ש]]:
-מרכאות=כן|מקור=תרגום חופשי: העולם אומר שכאשר אי אפשר ללכת מלמטה הולכים מלמעלה, ואני אומר שמלכתחילה מלמעלה|תוכן=דער וועלט זאגט, אז אויב מען קאן נישט ארונטער גייט מען אריבער, און איך זאג אז מען גייט 'מלכתחלה אריבער'}}
+{{ציטוט|תוכן=די ועלט זאָגט אַז מיא קאָן ניט אַרונטער דאַרף־מען אַריבער, און איך האַלט אַז מיא דאַרף לכתחילה אַריבער. מיא דאַרף לכתחילה נעמען מיט שטאַרקייט, ניט נתפעל וערן פאַר קיין זאַך, און דורך פיהרן דאָס ואָס מיא דאַרף. און אַז מיא נעמט זיך – העלפט דער אייבערשטער.
+'''תרגום:'''{{ש}}
+העולם אומר שכשאי אפשר לעבור מלמטה יש לעבור מלמעלה, ואני סובר שמלכתחילה יש לעבור מלמעלה; יש לכתחילה להתייצב בחזקה, לא להתפעל מפני שום דבר, ולפעול את הדבר הנצרך. וכשמתייצבים – [[הקב"ה|ה']] מסייע.|מקור={{היברובוקס|'''[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]]''', חלק א'|ע' תריז|31634||עמוד=654}}{{הערה|ראו גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4605&st=דער+וועלט+זאגט&pgnum=48&hilite=331f69e5-03e0-47b8-a77f-7d842073a915 שיחות קודש תשל"ב חלק א' (48)].}}}}
 תוכן הפתגם הוא: מקובל ב'עולם' - כלומר אצל מרבית האנשים{{הערה|מעניין לציין שהפתגם כפי שמקובל ב'עולם' לאומרו מצוטט על ידי אביו של הרבי [[המהר"ש]] - הרבי הצמח צדק, במאמר חסידות.}} - שדווקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו"ר המהר"ש אומר, שצריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים. "לכתחילה אריבער".