משתמש:חנושקא - הרבי חי וקיים

העיקר שהרבי יתגלה! וזה תלוי בנו.

נקודת כל הנקודות -

על פי האמור לעיל על דבר הדגשת ענין הגאולה (במיוחד) בזמן זה - מתעוררת תמיהה הכי גדולה: היתכן שמבלי הבט על כל הענינים - עדיין לא פעלו ביאת משיח צדקנו בפועל ממש?!... דבר שאינו מובן כלל וכלל!

ותמיהה נוספת - שמתאספים עשרה (וכמה וכמה עשיריות) מישראל ביחד, ובזמן זכאי בנוגע להגאולה, ואף על פי כן, אינם מרעישים לפעול ביאת המשיח תיכף ומיד, ולא מופרך אצלם, רחמנא ליצלן, שמשיח לא יבוא בלילה זה, וגם מחר לא יבוא משיח צדקנו, וגם מחרתיים לא יבוא משיח צדקנו, רחמנא ליצלן!!

גם כשצועקים "עד מתי" - הרי זה מפני הציווי כו', ואילו היו מתכוונים ומבקשים וצועקים באמת, בודאי ובודאי שמשיח כבר היה בא!!

מה עוד יכולני לעשות כדי שכל בני ישראל ירעישו ויצעקו באמת ויפעלו להביא את המשיח בפועל, לאחרי שכל מה שנעשה עד עתה, לא הועיל, והראי', שנמצאים עדיין בגלות, ועוד ועיקר – בגלות פנימי בעניני עבודת השם.

הדבר היחיד שיכולני לעשות - למסור הענין אליכם: עשו כל אשר ביכלתכם - ענינים שהם באופן דאורות דתוהו, אבל, בכלים דתיקון - להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!

.. ואני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא תעשו אתם כל אשר ביכולתכם.

ויהי רצון שימצא מכם אחד, שנים, שלשה, שיטכסו עצה מה לעשות וכיצד לעשות, ועוד והוא העיקר - שיפעלו שתהיה הגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש, תיכף ומיד ממש.

שלום! אני חנושקא. הרבי חי וקיים. ומי שחושב אחרת יכול לשאול שאלות על כך פה.

הלכות | פורים

הלכות מגילה:

חודש אדר

א. משנכנס אדר מרבין בשמחה. ב. ישראל שיש לו משפט עם נכרי, ישתדל להשפט עמו בחודש זה כיוון שהוא מסוגל להצלחה.

פורים קטן

ג. ביום י"ד וט"ו שבאדר ראשון, [והם הנקראים פורים קטן], אין אומרים לא תחנון ולא א-ל ארך אפים ולא למנצח, ואסורין בהספד ותענית. ד. ביום י"ד (ורצוי גם בט"ו) אדר ראשון מרבים קצת בסעודה.

תענית אסתר

ה. בימי מרדכי ואסתר נקהלו (=נאספו) היהודים בשלושה עשר לחודש אדר לעמוד על נפשם (=להיתגונן) ולהנקם מאויביהם, והיו צריכין לבקש רחמים מאת השם יתברך שמו שיעזרם. ומצינו שכאשר היו ישראל במלחמה, התענו שיעזרם השם, וגם משה רבינו עליו השלום ביום שנלחם עם עמלק התענה. ואם כן, כנראה גם אז בימי מרדכי ואסתר התענו ביום י"ג אדר.

ו. לכן קיבלו עליהם כל ישראל את יום י"ג באדר לתענית ציבור ונקרא תענית אסתר, כדי לזכור שהבורא, יתברך שמו, רואה ושומע תפילת כל איש בעת צרתו, כאשר יתענה וישוב אל השם בכל לבבו כמו שעשה לאבותינו בימים ההם.

ז. אין תענית זו חובה כל כך, כמו ארבע התעניות שכתובות במקרא, לכן יש להקל בה בעת הצורך, כגון מעוברות ומיניקות או אפילו חולה קצת בכאב עינים, שאם מצטערים הרבה - לא יתענו. וכן יולדת כל שלושים יום אחר הלדה, וכן חתן בתוך שבעת ימי המשתה שלו, אינו צריך להתענות. ויפרעו (=ישלימו) את התענית אחר כך.

ח. שאר הבריאים יתענו, ולא יפרשו מן הציבור.

ט. אפילו מי שהולך בדרך קשה עליו התענית - מכל מקום צריך להתענות.

י. אם חל פורים בראשון, מקדימין להתענות ביום חמישי שלפניו, שהוא יום אחד עשר באדר.

יא. מי ששכח ואכל ביום חמישי - יתענה ביום שישי, שנים עשר באדר