נפש: הבדלים בין גרסאות בדף
(עריכה כללית) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעריכה}} | |||
'''נפש''' זהו החלק הרוחני המופשט המקיים והמחיה את האדם. | |||
זהו החלק שב[[נשמה]] שמתלבש להחיות את ה[[גוף]]. היא מפעילה את הגוף ואיבריו ואת כוחות העשייה. | |||
בעבודת-ה', 'נפש' היא החוויה הנפשית המניעה את האדם לקיים בפועל את ה[[תורה]] וה[[מצוות]]. | |||
'''נשמה''' היא כינוי כללי לישות רוחנית המחיה את האדם באשר הוא אדם, בין אם הוא יהודי ובין אם לאו. | '''נשמה''' היא כינוי כללי לישות רוחנית המחיה את האדם באשר הוא אדם, בין אם הוא יהודי ובין אם לאו. | ||
גרסה מ־15:56, 25 בפברואר 2010
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | |||
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. |
נפש זהו החלק הרוחני המופשט המקיים והמחיה את האדם.
זהו החלק שבנשמה שמתלבש להחיות את הגוף. היא מפעילה את הגוף ואיבריו ואת כוחות העשייה. בעבודת-ה', 'נפש' היא החוויה הנפשית המניעה את האדם לקיים בפועל את התורה והמצוות.
נשמה היא כינוי כללי לישות רוחנית המחיה את האדם באשר הוא אדם, בין אם הוא יהודי ובין אם לאו.
מבנה הנשמה
הרמב"ם והרמב"ן
ישנה מחלוקת בין גדולי-ישראל באם מדובר בנשמה אחת בעלת חלקים שונים, או שמא מדובר בכמה נשמות, שלכל אחת פעולה נפרדת. הרמב"ם סובר שמדובר בנשמה אחת, המחולקת לג' פעולות. הרמב"ן סובר שמדובר בשלוש נשמות ממש. שלושת החלקים או הפעולות נקראות בשם "נפש השכלית", "נפש החיונית", ו"נפש הטבעית".
תורת החסידות
בחסידות מוסבר שיש ליהודי שתי נשמות שהן הנפש הבהמית והנפש אלוקית. הנפש בהמית ביהודי שורשה היא מקליפת נוגה והנפש אלוקית היא חלק אלוקה ממעל ממש. למי שאינו יהודי יש נפש אחת, והיא נפש הבהמית שאינה מקליפת נוגה כמו ביהודי, אלא מג' קליפות הטמאות.
כאשר גר נתגייר, התברר למפרע כי נפשו הבהמית לא היתה מג' קליפות הטמאות כבכל הנכרים, אלא מקליפת נוגה כמו היהודי.
בנוגע למבנה הנפש לדעת הרמב"ם והרמב"ן שהובאו לעיל, החסידות פוסקת כדעת הרמב"ם ואומרת שנפש השכלית והנפש הטבעית הם חלקים של הנפש הבהמית. במקום אחר בחסידות מוסבר שהנפש השכלית היא ממוצע בין הנפש הבהמית לנפש האלוקית. מוסבר כי הנפש השכלית היא גם מקליפת נוגה אך היא מוחין ולא מידות כמו הנפש הבהמית, והיא מהדרגות העליונות שבקליפת נוגה.
מקורות לעיון:
1. דעת הרמב"ם: ריש פרק א' מ"שמונה פרקים להרמב"ם" - הקדמת הרמב"ם לפירושו על פרקי-אבות.
2. דעת הרמב"ן: פירושו על התורה בספר בראשית פרק ב' פס' ז'.
3. דעת החסידות:
ספר-המאמרים קיץ ה'ש"ת ד"ה "אשרינו מה טוב חלקנו" אות ו'.
ספר המאמרים קיץ ה'ש"ת ד"ה אם בחקותי תלכו" אות ו' ואות ז'.
ספר המאמרים קיץ ה'ש"ת ד"ה "חביב אדם" אות ג' ואות ד'.
ד"ה "כי ישאלך בנך" אור לי"א ניסן ה'תש"מ