נפש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(עריכה כללית) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''נשמה''' היא כינוי כללי לישות רוחנית המחיה את האדם באשר הוא אדם, בין אם הוא יהודי ובין אם לאו. | '''נשמה''' היא כינוי כללי לישות רוחנית המחיה את האדם באשר הוא אדם, בין אם הוא יהודי ובין אם לאו. | ||
==מבנה הנשמה | ==מבנה הנשמה== | ||
===הרמב"ם והרמב"ן=== | |||
ישנה מחלוקת בין גדולי-ישראל באם מדובר בנשמה אחת בעלת חלקים שונים, או שמא מדובר בכמה נשמות, שלכל אחת פעולה נפרדת. הרמב"ם סובר שמדובר בנשמה אחת, המחולקת לג' פעולות. הרמב"ן סובר שמדובר בשלוש נשמות ממש. שלושת החלקים או הפעולות נקראות בשם "נפש השכלית", "נפש החיונית", ו"נפש הטבעית". | |||
===תורת החסידות=== | |||
בחסידות מוסבר שיש ליהודי שתי נשמות שהן ה[[נפש הבהמית]] וה[[נפש אלוקית]]. ה[[נפש בהמית]] ביהודי שורשה היא מ[[קליפת נוגה]] וה[[נפש אלוקית]] היא חלק אלוקה ממעל ממש. למי שאינו יהודי יש נפש אחת, והיא [[נפש הבהמית]] שאינה מ[[קליפת נוגה]] כמו ב[[יהודי]], אלא מ[[ג' קליפות הטמאות]]. | |||
== | |||
בחסידות מוסבר שיש ליהודי שתי נשמות | |||
ה[[נפש בהמית]] ביהודי היא מ[[קליפת נוגה]] וה[[נפש אלוקית]] היא חלק אלוקה ממעל ממש. | |||
כאשר גר נתגייר, התברר למפרע כי נפשו הבהמית לא היתה מג' קליפות הטמאות כבכל הנכרים, אלא מ[[קליפת נוגה]] כמו היהודי. | כאשר גר נתגייר, התברר למפרע כי נפשו הבהמית לא היתה מג' קליפות הטמאות כבכל הנכרים, אלא מ[[קליפת נוגה]] כמו היהודי. | ||
בנוגע למבנה הנפש לדעת הרמב"ם והרמב"ן שהובאו לעיל, החסידות פוסקת כדעת הרמב"ם ואומרת שנפש השכלית והנפש הטבעית הם חלקים של הנפש הבהמית. במקום אחר בחסידות מוסבר שהנפש השכלית היא ממוצע בין הנפש הבהמית לנפש האלוקית. מוסבר כי הנפש השכלית היא גם מ[[קליפת נוגה]] אך היא [[מוחין]] ולא [[מידות]] כמו הנפש הבהמית, והיא מהדרגות העליונות שב[[קליפת נוגה]]. | |||
בנוגע למבנה הנפש לדעת הרמב"ם והרמב"ן שהובאו לעיל, החסידות פוסקת כדעת הרמב"ם ואומרת שנפש השכלית והנפש הטבעית הם חלקים של הנפש הבהמית. | |||
במקום אחר בחסידות מוסבר שהנפש השכלית היא ממוצע בין הנפש הבהמית לנפש האלוקית. מוסבר כי הנפש השכלית היא גם מ[[קליפת נוגה]] אך היא [[מוחין]] ולא [[מידות]] כמו הנפש הבהמית, והיא מהדרגות העליונות שב[[קליפת נוגה]]. | |||
==מקורות לעיון:== | ==מקורות לעיון:== | ||
גרסה מ־15:55, 25 בפברואר 2010
נשמה היא כינוי כללי לישות רוחנית המחיה את האדם באשר הוא אדם, בין אם הוא יהודי ובין אם לאו.
מבנה הנשמה
הרמב"ם והרמב"ן
ישנה מחלוקת בין גדולי-ישראל באם מדובר בנשמה אחת בעלת חלקים שונים, או שמא מדובר בכמה נשמות, שלכל אחת פעולה נפרדת. הרמב"ם סובר שמדובר בנשמה אחת, המחולקת לג' פעולות. הרמב"ן סובר שמדובר בשלוש נשמות ממש. שלושת החלקים או הפעולות נקראות בשם "נפש השכלית", "נפש החיונית", ו"נפש הטבעית".
תורת החסידות
בחסידות מוסבר שיש ליהודי שתי נשמות שהן הנפש הבהמית והנפש אלוקית. הנפש בהמית ביהודי שורשה היא מקליפת נוגה והנפש אלוקית היא חלק אלוקה ממעל ממש. למי שאינו יהודי יש נפש אחת, והיא נפש הבהמית שאינה מקליפת נוגה כמו ביהודי, אלא מג' קליפות הטמאות.
כאשר גר נתגייר, התברר למפרע כי נפשו הבהמית לא היתה מג' קליפות הטמאות כבכל הנכרים, אלא מקליפת נוגה כמו היהודי.
בנוגע למבנה הנפש לדעת הרמב"ם והרמב"ן שהובאו לעיל, החסידות פוסקת כדעת הרמב"ם ואומרת שנפש השכלית והנפש הטבעית הם חלקים של הנפש הבהמית. במקום אחר בחסידות מוסבר שהנפש השכלית היא ממוצע בין הנפש הבהמית לנפש האלוקית. מוסבר כי הנפש השכלית היא גם מקליפת נוגה אך היא מוחין ולא מידות כמו הנפש הבהמית, והיא מהדרגות העליונות שבקליפת נוגה.
מקורות לעיון:
1. דעת הרמב"ם: ריש פרק א' מ"שמונה פרקים להרמב"ם" - הקדמת הרמב"ם לפירושו על פרקי-אבות.
2. דעת הרמב"ן: פירושו על התורה בספר בראשית פרק ב' פס' ז'.
3. דעת החסידות:
ספר-המאמרים קיץ ה'ש"ת ד"ה "אשרינו מה טוב חלקנו" אות ו'.
ספר המאמרים קיץ ה'ש"ת ד"ה אם בחקותי תלכו" אות ו' ואות ז'.
ספר המאמרים קיץ ה'ש"ת ד"ה "חביב אדם" אות ג' ואות ד'.
ד"ה "כי ישאלך בנך" אור לי"א ניסן ה'תש"מ