1,637
עריכות
רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←ראו גם) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר הצמח צדק|אחר=ספרי אדמו"ר הצמח צדק|ראו=[[צמח צדק (פירושונים)]]}}[[תמונה:צמח_צדק.jpg|left|thumb|250px|ציור האדמו"ר הצמח צדק]]'''אדמו"ר הצמח צדק''' - רבי מנחם מענדל שניאורסון - הינו הנשיא השלישי בשושלת חב"ד. נולד ב[[יום ראשון]] [[כ"ט אלול תקמ"ט]] בעיר [[ליאזני]], לאביו | {{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר הצמח צדק|אחר=ספרי אדמו"ר הצמח צדק|ראו=[[צמח צדק (פירושונים)]]}}[[תמונה:צמח_צדק.jpg|left|thumb|250px|ציור האדמו"ר הצמח צדק]]'''אדמו"ר הצמח צדק''' - רבי מנחם מענדל שניאורסון - הינו הנשיא השלישי בשושלת חב"ד. נולד ב[[יום ראשון]], [[כ"ט אלול תקמ"ט]] בעיר [[ליאזני]], לאביו הרב [[שלום שכנא]] ולאמו [[הרבנית דבורה לאה]] - בתו של [[אדמו"ר הזקן]], בעיר [[ליאזני]] ונקרא מנחם מענדל על שם הרה"ק הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]]. | ||
בחורף [[תקס"ג]] התחתן בליאדי עם [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]]. | בחורף [[תקס"ג]] התחתן בליאדי עם [[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק|הרבנית חיה מושקא]]. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==ילדותו== | ==ילדותו== | ||
ב[[צום גדליה תקנ"ג]] (בהיותו בן 3) נפטרה אמו ואדמו"ר הזקן גידלו. ישן בחדר אדמו"ר הזקן בסמוך לארון הקודש | ב[[צום גדליה תקנ"ג]] (בהיותו בן 3) נפטרה אמו ואדמו"ר הזקן גידלו. ישן בחדר אדמו"ר הזקן בסמוך לארון הקודש בד' אמות של תורה. | ||
אדמו"ר הזקן היה מכסהו בטליתו לתקיעת שופר עד גיל 9 ולברכת כוהנים עד החתונה. | אדמו"ר הזקן היה מכסהו בטליתו לתקיעת שופר עד גיל 9 ולברכת כוהנים עד החתונה. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
הצמח צדק כיהן כראש הישיבה בישיבתו של אדמו"ר האמצעי והיה סמוך על שולחן חותנו. היות וסבר שיש להתפרנס ממלאכה ולא מהתורה את כל הכסף שקיבל כנדוניה בסך כ - 300 רובל החליט להשקיע בפתיחת בית מלאכה לייצור חותמות שעווה (בהם השתמשו לחתום אגרות דואר) שישמש כמקור לפרנסתו. | הצמח צדק כיהן כראש הישיבה בישיבתו של אדמו"ר האמצעי והיה סמוך על שולחן חותנו. היות וסבר שיש להתפרנס ממלאכה ולא מהתורה את כל הכסף שקיבל כנדוניה בסך כ - 300 רובל החליט להשקיע בפתיחת בית מלאכה לייצור חותמות שעווה (בהם השתמשו לחתום אגרות דואר) שישמש כמקור לפרנסתו. | ||
כשותף לקח | כשותף לקח את החסיד רבי נחמיה מדוברובנא, שהיה מוסר שיעור בישיבה. במהלך כל עבודתם היו השניים משוחחים בדברי תורה, לאחר כחודש שקעו השניים באחד הלילות בסוגיה עמוקה במיוחד עד שהדוד בו נמצא חומר הגלם החל לבעור ובקושי הצליחו השניים להציל את עצמם וכל המפעל עלה באש. | ||
הצמח צדק החליט לעסוק במלאכת הנגרות אך בחצר הרבי לא רצו להרשות שה"צמח צדק" יעסוק בכל מלאכה ומינוהו למלמד. | הצמח צדק החליט לעסוק במלאכת הנגרות אך בחצר הרבי לא רצו להרשות שה"צמח צדק" יעסוק בכל מלאכה ומינוהו למלמד. | ||
| שורה 69: | שורה 69: | ||
נמצא כתב יד כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]] שהעתיק מכתב יד קודש אביו הצ"צ, אשר החליט ללמוד בכל יום שש שעות בלילה בעמידה נגלה. ותודה לא-ל שקיים ועבר על הש"ס בבלי, ירושלמי וארבעה חלקי שו"ע בעיון. | נמצא כתב יד כ"ק [[אדמו"ר המהר"ש]] שהעתיק מכתב יד קודש אביו הצ"צ, אשר החליט ללמוד בכל יום שש שעות בלילה בעמידה נגלה. ותודה לא-ל שקיים ועבר על הש"ס בבלי, ירושלמי וארבעה חלקי שו"ע בעיון. | ||
מאז החלה תקופת עבודת הצבא ליהודים וגזירת ה"קנטוניסטים | מאז החלה תקופת עבודת הצבא ליהודים וגזירת ה"קנטוניסטים" (היו חוטפים את ילדי ישראל ומוסרים אותם לפקידי הצבא. הילדים היו נשלחים לכפרים ולמקומות הרחוקים, שם היו עושים הכל בכדי להעבירם על דתם, זמן השירות בצבא היה עשרים וחמש שנה. ילדים אלו היו נקראים קנטוניסטים) היה שולח בחשאי אל כל הקהלות בפלכים הסמוכים, כי יבערו את החוטפים מעדתם ויחרימום, ע"פ ציוויו היו נוסעים אנשים מיוחדים לחזק את לב העובדים בצבא שישמרו את התורה והמצוה וכן היה שולח שלוחים לפדות את הילדים שנחטפו. כל פעולות אלו היו כרוכים בסכנת מות, כי נחשבו למרידה במלכות. | ||
בשנת תקצ"ז הדפיס את ה"[[תורה אור]]" דרושי רבנו הזקן כלשונו: "אשר זה כמה שנים אשר אספתי ולקטתי אחד אחד כתבי קדש הנ"ל". | בשנת תקצ"ז הדפיס את ה"[[תורה אור]]" דרושי רבנו הזקן כלשונו: "אשר זה כמה שנים אשר אספתי ולקטתי אחד אחד כתבי קדש הנ"ל". | ||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
בשנת [[תקצ"ט]] קנה אחוזה גדולה הכוללת אדמת זריעה ויער וייסד שם מושבה ליהודים עובדי אדמה ועזר להם גם במכשירי עבודה. | בשנת [[תקצ"ט]] קנה אחוזה גדולה הכוללת אדמת זריעה ויער וייסד שם מושבה ליהודים עובדי אדמה ועזר להם גם במכשירי עבודה. | ||
בשנת [[תר"ג]] מינתה הממשלה ועד בן ארבעה אנשים מבאי-כח התושבים היהודים, לדון | בשנת [[תר"ג]] מינתה הממשלה ועד בן ארבעה אנשים מבאי-כח התושבים היהודים, לדון אודות החוקים השייכים אל היהודים ובפרט בנוגע לשאלת החנוך, והוא נבחר להיות אחד מהם. במשך ההתאספות, שארכו חדשים אחדים, עמד על דעתו בשמירה על הדת והחנוך על טהרת הקדש - בתוקף גדול. בזמן ההתאספות, נאסר עשרים ושניים פעמים בגין מחאותיו. הנמרצות, אבל סוף סוף נתמלאו דרישותיו. | ||
בשנת [[תר"ה]] הדפיס את ה"[[לקוטי תורה]]" דרושי אדמו"ר הזקן עם ביאורים והגהות שלו. | בשנת [[תר"ה]] הדפיס את ה"[[לקוטי תורה]]" דרושי אדמו"ר הזקן עם ביאורים והגהות שלו. | ||