שולחן הפנים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
== מידותיו == | == מידותיו == | ||
אורך השולחן היה 2 אמות, רחבו היה אמה אחת, וגובהו היה אמה וחצי. | אורך השולחן היה 2 אמות, רחבו היה אמה אחת, וגובהו היה אמה וחצי. היה מונח ארכו לאורך הבית ורוחבו לרוחב הבית | ||
== השימוש בו == | == השימוש בו == | ||
על השולחן, היה [[לחם הפנים]] ומידי שבת הוחלף, והכוהנים אכלו את לחם הפנים. | על השולחן, היה [[לחם הפנים]] ומידי שבת הוחלף, והכוהנים אכלו את לחם הפנים. | ||
ארבעה סניפין של זהב היו לשלחן מפוצלין בראשיהן שהיו סומכין בהן שתי המערכות של לחם הפנים, שנים בצד אחד של השולחן, ושנים ושנים בצד השני (והם הנאמרים בתורה וקשותיו). | ארבעה סניפין של זהב היו לשלחן מפוצלין בראשיהן שהיו סומכין בהן שתי המערכות של לחם הפנים, שנים בצד אחד של השולחן, ושנים ושנים בצד השני (והם הנאמרים בתורה וקשותיו). | ||
היו לשולחן עשרים ושמונה חצאי קנים חלולים של זהב, ארבעה עשר לסדר זה וארבעה עשר לסדר זה, (והם הנקראים מנקיותיו, | |||
ושני הבזיכין שמניחין בהן הלבונה על השולחן בצד המערכות הן הנקראין כפותיו, והדפוסין שעושין בהם לחם הפנים הם הנקראים קערותיו). | ושני הבזיכין שמניחין בהן הלבונה על השולחן בצד המערכות הן הנקראין כפותיו, והדפוסין שעושין בהם לחם הפנים הם הנקראים קערותיו). | ||
הכהן שם את החלה הראשונה על השולחן עצמו ונותן בין ראשונה ושנייה שלשה קנים (בשביל שלא ימעכו את החלה שמתחת), וכן בין כל חלה וחלה שלשה קנים ובין ששית וחמישית שני קנים בלבד, (לפי שאין על הששית אחרת). | הכהן שם את החלה הראשונה על השולחן עצמו ונותן בין ראשונה ושנייה שלשה קנים, (בשביל שלא ימעכו את החלה שמתחת), וכן בין כל חלה וחלה שלשה קנים ובין ששית וחמישית שני קנים בלבד, (לפי שאין על הששית אחרת). | ||
ושני שולחנות היו ב[[אולם]] מבפנים על פתח הבית, שלחן אחד של שיש שנותנין עליו לחם הפנים בכניסתו, ואחד של זהב נותנין עליו לחם ביציאתו, שהרי שמעלין בקדש ולא מורידין. | ושני שולחנות היו ב[[אולם]] מבפנים על פתח הבית, שלחן אחד של שיש שנותנין עליו לחם הפנים בכניסתו, ואחד של זהב נותנין עליו לחם ביציאתו, שהרי שמעלין בקדש ולא מורידין. | ||
| שורה 48: | שורה 47: | ||
בכל שבת כשהיו מחליפים את לחם הפנים <REF>ויקרא כ"ד.</REF>, היו מקטירים את הלבונה שבבזיכים על גבי מזבח העולה. אחרי הקטרת הלבונה הותר לכהנים לאכל מלחם הפנים שהוסר מן השולחן<REF>רש"י, מנחות ז.</REF>. | בכל שבת כשהיו מחליפים את לחם הפנים <REF>ויקרא כ"ד.</REF>, היו מקטירים את הלבונה שבבזיכים על גבי מזבח העולה. אחרי הקטרת הלבונה הותר לכהנים לאכל מלחם הפנים שהוסר מן השולחן<REF>רש"י, מנחות ז.</REF>. | ||
== קשותיו == | == קשותיו == | ||
| שורה 55: | שורה 53: | ||
על הקשוות הניחו את לחם הפנים. 28 הקשוות שמשו כמדפים חלולים, וזאת על מנת ליתן רווח בין הלחמים כדי שלא יונחו האחד על השני, וכן לאפשר כניסת אויר בין הלחמים ולמנוע בכך את עיפוש לחם הפנים. (לדעת הרמב"ם, בה"ב, פ"ג, הקשוות הם הסניפים). | על הקשוות הניחו את לחם הפנים. 28 הקשוות שמשו כמדפים חלולים, וזאת על מנת ליתן רווח בין הלחמים כדי שלא יונחו האחד על השני, וכן לאפשר כניסת אויר בין הלחמים ולמנוע בכך את עיפוש לחם הפנים. (לדעת הרמב"ם, בה"ב, פ"ג, הקשוות הם הסניפים). | ||
== מנקיותיו == | == מנקיותיו == | ||
| שורה 62: | שורה 59: | ||
לשולחן היו 4 סניפים, שהועמדו על הארץ בשני קצות אורך השולחן, שנים בכל צד. הסניפים הוצמדו לשולחן באמצעות בדי השולחן. הסניפים בלטו מעל גובה השולחן 12 טפחים (גובה השולחן – 9 טפחים). בגובה הסניפים שמעל השולחן, נקדחו 14 חורים <REF>מנחות צז.</REF> בחמש שורות. בכל שורה נקדחו 3 חורים, ובשורה העליונה נקדחו רק 2 חורים. המרחק בין השורות היה 2 טפחים. לתוך החורים מצד לצד הושחלו 28 הקשוות (חצאי צינור מזהב). ע"י כך נוצרו 5 מדפים חלולים בכל צד (שהמרחק בינהם 2 טפחים). על מדפים אלה הונח לחם הפנים, לחם אחד בכל מדף. במערכה המזרחית הונחו 6 לחמים, וכן במערכה המערבית. הלחם התחתון שבכל מערכה הונח על דף השולחן. | לשולחן היו 4 סניפים, שהועמדו על הארץ בשני קצות אורך השולחן, שנים בכל צד. הסניפים הוצמדו לשולחן באמצעות בדי השולחן. הסניפים בלטו מעל גובה השולחן 12 טפחים (גובה השולחן – 9 טפחים). בגובה הסניפים שמעל השולחן, נקדחו 14 חורים <REF>מנחות צז.</REF> בחמש שורות. בכל שורה נקדחו 3 חורים, ובשורה העליונה נקדחו רק 2 חורים. המרחק בין השורות היה 2 טפחים. לתוך החורים מצד לצד הושחלו 28 הקשוות (חצאי צינור מזהב). ע"י כך נוצרו 5 מדפים חלולים בכל צד (שהמרחק בינהם 2 טפחים). על מדפים אלה הונח לחם הפנים, לחם אחד בכל מדף. במערכה המזרחית הונחו 6 לחמים, וכן במערכה המערבית. הלחם התחתון שבכל מערכה הונח על דף השולחן. | ||
== לחם הפנים == | == לחם הפנים == | ||
| שורה 68: | שורה 64: | ||
ללחם הפנים כינויים נוספים והם: לחם התמיד <REF>במדבר ד.<REF>, ולחם המערכה<REF>דברי הימים א, ט'.</REF>. | ללחם הפנים כינויים נוספים והם: לחם התמיד <REF>במדבר ד.<REF>, ולחם המערכה<REF>דברי הימים א, ט'.</REF>. | ||
מלאכת אפית לחם הפנים היתה מעשה אומנות <REF>יומא ל"ה.</REF>, משום שכל לחם נעשה משני עשרונים (עשרון אחד = 2.42 ק"ג) קמח סולת. אורך בצק הלחם לפני קיפולו – 10 טפחים, רוחבו – 5 טפחים, ועוביו טפח <REF>מנחות צז.</REF>. את הבצק הניחו בקערת האפיה מברזל שאורכה 6 טפחים. את דפנות אורך הבצק קיפלו משני צידי הקערה לגובה. כך שלאחר האפיה נתקבל לחם באורך – 6 טפחים, ברוחב – 5 טפחים, ובגובה - 2 טפחים (נלענ"ד שהבצק | מלאכת אפית לחם הפנים היתה מעשה אומנות <REF>יומא ל"ה.</REF>, משום שכל לחם נעשה משני עשרונים (עשרון אחד = 2.42 ק"ג) קמח סולת. אורך בצק הלחם לפני קיפולו – 10 טפחים, רוחבו – 5 טפחים, ועוביו טפח <REF>מנחות צז.</REF>. את הבצק הניחו בקערת האפיה מברזל שאורכה 6 טפחים. את דפנות אורך הבצק קיפלו משני צידי הקערה לגובה. כך שלאחר האפיה נתקבל לחם באורך – 6 טפחים, ברוחב – 5 טפחים, ובגובה - 2 טפחים (נלענ"ד שהבצק הצטמק בגובהו 1 טפח מכל צד), כצורת "תיבה פרוצה" לדעת ר' חנינא. (לדעת ר' יוחנן הייתה צורתו כמו "ספינה רוקדת". כלומר, שלמטה אין לה תחתית ולמעלה היא רחבה.<REF>מנחות צד.</REF>). | ||
== מקורות == | == מקורות == | ||
*התמונה מתוך אלבום "מלאכת המשכן" לר' משה לוין | *התמונה מתוך אלבום "מלאכת המשכן" לר' משה לוין. | ||
*חלק מהחומר נלקח מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות). [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=21888 חב"ד אינפו] | *חלק מהחומר נלקח מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות). [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=21888 חב"ד אינפו] | ||
[[קטגוריה:כלי המקדש]] | [[קטגוריה:כלי המקדש]] | ||