מפי השמועה

מפי השמועה הינו ביטוי המתאר סיפור או הנהגה שמסופרים מפה לאוזן על ידי חסידים, אך אינם מבוררים כל צרכם. זאת בניגוד לביטוי בעל שמועה המתאר מקור מהימן מדוייק ומוסמך.

במקור, 'מפי השמועה' שימש דווקא לבטא מקור אמין ומדוייק, ועד להלכה למשה מסיני.

היסטוריה

בספרי הקודש

בזמן חז"ל, שימש הביטוי 'מפי השמועה' לכל דין שנאמר על ידי מישהו שלא מפי עצמו, אלא שקיבל מפי רב אחר, כחלק מתורה שבעל פה, כאשר התורה כולה עברה מרב לתלמיד איש מפי איש.

בלשון הרמב"ם, משמש הביטוי לכל דבר שהינו הלכה למשה מסיני.

כך גם לאורך הדורות, נהגו להשתמש בביטוי זה כדי לבטא דבר שנמסר בעל פה, מבלי לפגום במידת מהימנותו או דקדוקו.

עדות מפי השמועה

על פי הלכה, אדם לא יכול להעיד בבית דין על דבר ששמע, אלא רק על דבר שראה בעיניו. אפילו אם האדם עצמו נחשב מהימן, והוא מוסר את הדברים מפי אדם מהימן, אינו יכול להעיד מפי השמועה.

בלשון חסידים

כבר בספר בית רבי מופיע הביטוי 'מפי השמועה' המתאר שמועה שאינה מבוססת דיה: "ועתה קורא יקר התבונן נא בסיפורנו זה ותראה ההבדל בינו לבין הקודמים כרחוק כו'. בעזהשי"ת בדברינו לא ימצאו כאלה. כי אנחנו בסיפורנו קו שמנו לנו לא לכתוב דבר מפי השמועה בלתי יסוד מוסד מספרים וסופרים נאמנים, ואף גם אם היינו מוכרחים להביא איזה דבר מפי השמועה שיש בה איזה ספקות כתבנו שהוא דבר המוטל בספק".

בדורנו, הביטוי נפוץ בספרי הליקוטים השונים המפרסמים סיפורים ואמרות מרבותינו נשיאינו ומחסידים, כאשר לא ניתן לאמת את מקור השמועה מפי אדם מהימן ומוסמך.

ראו גם

• בעל שמועה
• שמועות וסיפורים

קישורים חיצוניים

• סדרת חוברות 'מפי השמועה': ט"ו מנחם אב תשע"ד (א)  •  י"ח מנחם אב תשע"ה (ב)  •  כ"ה חשון תשע"ח (ג)  •  י"א אלול תשע"ח (ד)