אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 9: | שורה 9: | ||
בא לביקור אצל [[הרבי]] בעת [[חלוקת הדולרים]], - עוד בחיי אביו רבי יחזקאל שרגא, והביא לו את חיבורו - פירוש על הגהות זקנו רבי אברהם שלום בנו של הגה"ק רבי [[יחזקאל הלברשטאם משינאווא]] בעל הדברי יחזקאל, שכתב על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. [[הרבי]] בירכו בחמימות בהצלחה, בהפצת היהדות ו[[הפצת המעיינות]].<REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1357 מבקר אצל הרבי. 27:59-28:52]</REF>. | בא לביקור אצל [[הרבי]] בעת [[חלוקת הדולרים]], - עוד בחיי אביו רבי יחזקאל שרגא, והביא לו את חיבורו - פירוש על הגהות זקנו רבי אברהם שלום בנו של הגה"ק רבי [[יחזקאל הלברשטאם משינאווא]] בעל הדברי יחזקאל, שכתב על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. [[הרבי]] בירכו בחמימות בהצלחה, בהפצת היהדות ו[[הפצת המעיינות]].<REF>[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1357 מבקר אצל הרבי. 27:59-28:52]</REF>. | ||
בשנת [[תשס"ט]] בא לביקור מיוחד ב[[770]], בבית הרבי, ובישיבה.<REF>[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34391 בביקור ב770]</REF> | |||
האדמו"ר גם חתום על הפסק דין כי הרבי משיח.<REF>[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34391 חב"ד אינפו]</REF> | |||
== תולדות החצר == | == תולדות החצר == | ||
שורה 16: | שורה 19: | ||
לאחר מותו של רבי אברהם שלום בו' בסיוון ת"ש, התמנה לאדמו"ר בנו רבי מנחם מנדל הלברשטאם, מחבר ספר "דברי מנחם". רבי מנחם נמלט בשואה לשווייץ ובשנת תש"ז הגיע לארצות הברית, בה התגורר עד [[הסתלקות]]ו בו' באייר תשי"ד. | לאחר מותו של רבי אברהם שלום בו' בסיוון ת"ש, התמנה לאדמו"ר בנו רבי מנחם מנדל הלברשטאם, מחבר ספר "דברי מנחם". רבי מנחם נמלט בשואה לשווייץ ובשנת תש"ז הגיע לארצות הברית, בה התגורר עד [[הסתלקות]]ו בו' באייר תשי"ד. | ||
רבי מנחם מנדל לא השאיר צאצאים, ואחרי מותו התמנה לאדמו"ר אחיינו, רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם שביסס את החסידות בארץ ישראל וקבע את בית המדרש במאה שערים שבירושלים נפטר ב-ו' כסליו ה'תשנ"ה. לאחר מותו ממשיך את דרכו כאדמו"ר בנו רבי אברהם שלום יששכר (אשי"ש) דוב ליפשיץ-הלברשטאם, המתגורר בירושלים. | רבי מנחם מנדל לא השאיר צאצאים, ואחרי מותו התמנה לאדמו"ר אחיינו, רבי [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] שביסס את החסידות בארץ ישראל וקבע את בית המדרש במאה שערים שבירושלים נפטר ב-ו' כסליו ה'תשנ"ה. לאחר מותו ממשיך את דרכו כאדמו"ר בנו רבי אברהם שלום יששכר (אשי"ש) דוב ליפשיץ-הלברשטאם, המתגורר בירושלים. | ||
לחסידות יש מוסדות ובתי מדרש, בירושלים ובבני ברק. | לחסידות יש מוסדות ובתי מדרש, בירושלים ובבני ברק.<REF>קטע זה נלקח מתוך הויקפידיה העברית.</REF> | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=5974 מבקר ב'ישיבה סנטר' בסידני שבאוסטרליה] | |||
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=18881 מתוועד בבולטימור]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין]] |
גרסה מ־09:21, 12 בפברואר 2010
רבי אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ-הלברשטאם
רבי אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ-הלברשטאם מסטרופקוב נולד לאביו רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם זצ"ל.
מביא את ספריו לרבי
בא לביקור אצל הרבי בעת חלוקת הדולרים, - עוד בחיי אביו רבי יחזקאל שרגא, והביא לו את חיבורו - פירוש על הגהות זקנו רבי אברהם שלום בנו של הגה"ק רבי יחזקאל הלברשטאם משינאווא בעל הדברי יחזקאל, שכתב על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן. הרבי בירכו בחמימות בהצלחה, בהפצת היהדות והפצת המעיינות.[1].
בשנת תשס"ט בא לביקור מיוחד ב770, בבית הרבי, ובישיבה.[2]
האדמו"ר גם חתום על הפסק דין כי הרבי משיח.[3]
תולדות החצר
חסידות סטרופקוב היא חצר חסידית משושלת צאנז, שמקורה בעיירה סטרופקוב שבסלובקיה. האדמו"ר הראשון בסטרופקוב היה רבי אברהם שלום הלברשטאם, בנו של הרה"ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא, בנו בכורו של הרה"ק רבי חיים מצאנז. רבי אברהם שלום חיבר את הספר "דברי שלום".
לאחר מותו של רבי אברהם שלום בו' בסיוון ת"ש, התמנה לאדמו"ר בנו רבי מנחם מנדל הלברשטאם, מחבר ספר "דברי מנחם". רבי מנחם נמלט בשואה לשווייץ ובשנת תש"ז הגיע לארצות הברית, בה התגורר עד הסתלקותו בו' באייר תשי"ד.
רבי מנחם מנדל לא השאיר צאצאים, ואחרי מותו התמנה לאדמו"ר אחיינו, רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם שביסס את החסידות בארץ ישראל וקבע את בית המדרש במאה שערים שבירושלים נפטר ב-ו' כסליו ה'תשנ"ה. לאחר מותו ממשיך את דרכו כאדמו"ר בנו רבי אברהם שלום יששכר (אשי"ש) דוב ליפשיץ-הלברשטאם, המתגורר בירושלים. לחסידות יש מוסדות ובתי מדרש, בירושלים ובבני ברק.[4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ מבקר אצל הרבי. 27:59-28:52
- ↑ בביקור ב770
- ↑ חב"ד אינפו
- ↑ קטע זה נלקח מתוך הויקפידיה העברית.