חיים שניאור זלמן קרמר: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה" ב־"מלחמת העולם השנייה") |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
עם פטירת אביו ב[[ו' אייר]] [[תרפ"ה]], התמנה במקומו כנשיא האגודה, ושנתיים מאוחר יותר כאשר נאסר [[אדמו"ר הריי"צ]] על ידי השלטונות הרוסיים, היה מראשי הפעילים להצלתו ולשחרורו{{הערה|כשלצורך כך הפעיל את אחיו ר' [[יקותיאל קרמר]] (סעם), שהיה עורך דין בכיר ופעל בדרכים דיפלומטיות להגברת הלחץ על בעלי ההחלטות.}}, וכן היה ממארגני המסע ב[[ארצות הברית]] שהתקיים בשנת [[תרפ"ט]]. | עם פטירת אביו ב[[ו' אייר]] [[תרפ"ה]], התמנה במקומו כנשיא האגודה, ושנתיים מאוחר יותר כאשר נאסר [[אדמו"ר הריי"צ]] על ידי השלטונות הרוסיים, היה מראשי הפעילים להצלתו ולשחרורו{{הערה|כשלצורך כך הפעיל את אחיו ר' [[יקותיאל קרמר]] (סעם), שהיה עורך דין בכיר ופעל בדרכים דיפלומטיות להגברת הלחץ על בעלי ההחלטות.}}, וכן היה ממארגני המסע ב[[ארצות הברית]] שהתקיים בשנת [[תרפ"ט]]. | ||
כאשר פרצה [[מלחמת העולם | כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], הפעיל מערכת קשרים מסועפת כדי להציל את [[אדמו"ר הריי"צ]] מורשה הבוערת, ועם הגעתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לחוף מבטחים החליט יחד עם כל חברי העמותה להעביר את תואר הנשיאות לאדמו"ר הריי"צ, ומאז ועד לפטירתו המשיך לפעול במסגרת אגו"ח בתור חבר האגודה, יחד עם הרב [[שמואל לויטין]] והרב [[ישראל דזייקובסון]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה מ־09:24, 8 באוגוסט 2021
הרב חיים שניאור זלמן קרמר (כונה בראשי תיבות בשם חז"ק. טבת תרמ"ג - ח' טבת תשכ"ד) היה מפעילי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית מאז היווסדה ועד לפטירתו, וכיהן כנשיא האגודה במשך חמש עשרה שנה בין השנים תרפ"ה-ת"ש.
תולדות חיים
נולד בארצות הברית לאביו הרב משה אליעזר קרמר ולאמו מרת רחל עלקע.
מחוסר מוסדות לימוד תורניים על טהרת הקודש, נאלץ אביו לשולחו ללמוד בבתי ספר יהודיים קונסרבטיביים, ובתקופה מאוחרת יותר רכש תורה ודעת אצל החסיד הרב מנחם מענדל לייב לוקשין.
בגיל צעיר פתח יחד עם אחיו בית חרושת לייצור פריטי לבוש, והצליח בעסקיו. הצלחתו אפשרה לו לסייע לפעילות אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, והוא הקצה משרד בתוך המפעל לצרכי האגודה.
עם פטירת אביו בו' אייר תרפ"ה, התמנה במקומו כנשיא האגודה, ושנתיים מאוחר יותר כאשר נאסר אדמו"ר הריי"צ על ידי השלטונות הרוסיים, היה מראשי הפעילים להצלתו ולשחרורו[1], וכן היה ממארגני המסע בארצות הברית שהתקיים בשנת תרפ"ט.
כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה, הפעיל מערכת קשרים מסועפת כדי להציל את אדמו"ר הריי"צ מורשה הבוערת, ועם הגעתו של אדמו"ר הריי"צ לחוף מבטחים החליט יחד עם כל חברי העמותה להעביר את תואר הנשיאות לאדמו"ר הריי"צ, ומאז ועד לפטירתו המשיך לפעול במסגרת אגו"ח בתור חבר האגודה, יחד עם הרב שמואל לויטין והרב ישראל דזייקובסון.
משפחתו
- בנו, ר' מיכאל קרמר - חבר הנהלת המרכז הלאומי לקידום החינוך היהודי באמריקה
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ↑ כשלצורך כך הפעיל את אחיו ר' יקותיאל קרמר (סעם), שהיה עורך דין בכיר ופעל בדרכים דיפלומטיות להגברת הלחץ על בעלי ההחלטות.