איסר קלובגנט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה" ב־"מלחמת העולם השנייה")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 8: שורה 8:
בשנת [[תרפ"ג]] נכנס ללמוד בסניף של ישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ולאחר מכן המשיך את לימודיו ב[[תומכי תמימים חרקוב|סניף הישיבה בחרקוב]] עד לשנת [[תרפ"ח]], ובהגיע העת בא בקשרי הנישואין עם רעייתו מרת חיה שצערא, בת החסיד ר' [[שמעון לזרוב (לנינגרד)|שמעון לזרוב]].
בשנת [[תרפ"ג]] נכנס ללמוד בסניף של ישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] ולאחר מכן המשיך את לימודיו ב[[תומכי תמימים חרקוב|סניף הישיבה בחרקוב]] עד לשנת [[תרפ"ח]], ובהגיע העת בא בקשרי הנישואין עם רעייתו מרת חיה שצערא, בת החסיד ר' [[שמעון לזרוב (לנינגרד)|שמעון לזרוב]].


עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] עבר עם משפחתו ל[[טשקנט]], שם שימש במשך שלוש שנים כ[[בעל קורא]] במניין אנ"ש.
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] עבר עם משפחתו ל[[טשקנט]], שם שימש במשך שלוש שנים כ[[בעל קורא]] במניין אנ"ש.


בשנת [[תש"ז]] הצטרף ל[[יציאת רוסיה תש"ז|בריחה הגדולה של אלפי החסידים מרוסיה]], ולאחר תקופה קצרה במחנות העקורים נמנה על הקבוצה הראשונה שהגיעה מאוסטריה לפריז שבצרפת בהשתדלותו העצומה של אדמו"ר הריי"צ על ידי בא כוחו הרב גורודצקי.
בשנת [[תש"ז]] הצטרף ל[[יציאת רוסיה תש"ז|בריחה הגדולה של אלפי החסידים מרוסיה]], ולאחר תקופה קצרה במחנות העקורים נמנה על הקבוצה הראשונה שהגיעה מאוסטריה לפריז שבצרפת בהשתדלותו העצומה של אדמו"ר הריי"צ על ידי בא כוחו הרב גורודצקי.

גרסה מ־09:21, 8 באוגוסט 2021

הרב איסר קלובגנט (נכתב גם: קליובגאנט[1]), תרס"ט - כ' חשון תשמ"ב) היה משלוחי אדמו"ר הריי"צ לאוסטרליה, ממקימי ותומכי מוסדות חב"ד המקומיים, וקרוב משפחתו של הרבי שזכה לקירובים רבים ואף זכה להיות זה שהעניק לרבי במתנה את התפילין של הבעל שם טוב ואת התפילין של אדמו"ר הזקן.

תולדות חיים

נולד בשנת תרס"ט בדובריי שברוסיה לאביו ר' מנחם מענדל קליובגאנט. בעת הברית נקרא על שם סבו, אב אמו, רבי איסר ינובסקי[2], בנו של ר' ישראל לייב ינובסקי ואחיו של ר' מאיר שלמה ינובסקי אביה של הרבנית חנה. כך שהוא בן דוד שני של הרבי.

בעודו בחור הזדמן לו פעם להתארח במשך תקופה ביקטרינוסלב בתור קרוב משפחה, באותו חדר בו התגורר הרבי. לימים סיפר שהרבי היה יושב ולומד במשך רוב שעות היום והלילה, וכאשר היו ניגשים אליו בבית הכנסת ושואלים אותו שאלות בלימוד, היה מתחמק ועושה עצמו כאילו אינו יודע מה רוצים ממנו.

בשנת תרפ"ג נכנס ללמוד בסניף של ישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג ולאחר מכן המשיך את לימודיו בסניף הישיבה בחרקוב עד לשנת תרפ"ח, ובהגיע העת בא בקשרי הנישואין עם רעייתו מרת חיה שצערא, בת החסיד ר' שמעון לזרוב.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עבר עם משפחתו לטשקנט, שם שימש במשך שלוש שנים כבעל קורא במניין אנ"ש.

בשנת תש"ז הצטרף לבריחה הגדולה של אלפי החסידים מרוסיה, ולאחר תקופה קצרה במחנות העקורים נמנה על הקבוצה הראשונה שהגיעה מאוסטריה לפריז שבצרפת בהשתדלותו העצומה של אדמו"ר הריי"צ על ידי בא כוחו הרב גורודצקי.

במהלך שהותו בצרפת, נמנה על הועד הגשמי של ישיבת תומכי תמימים ברינואה.

בהתוועדות 'צאתכם לשלום' שנערכה לרבי לאחר שהגיע לפריז ללוות את אימו הרבנית חנה בדרכה לארצות הברית, ביקש ממנו הרבי לשבת לצידו, והזכיר את העובדה שהוא בא ממשפחה מיוחסת ואף התחתן עם משפחה מיוחסת. כאשר הרבי פנה בהמשך ההתוועדות וביאר לכל אחד את שמו הפרטי ואת ענינו בעבודת השם, הזכיר את מאמר חז"ל: "שילוח היה מקלח מים בכאיסר"[3], ותבע ממנו 'ביטול'[4].

בתחילה הייתה מחשבה שייסע לקנדה, והרבי היה מעורב בהשגת הויזה עבורו, על ידי קשרי המשפחה שלהם עם משפחת לוואווט שגם הרבי וגם ר' איסר נמנו על צאצאיהם, אך בסופו של דבר שלל אדמו"ר הריי"צ את האפשרות, ובשנת תש"ט נמנה על הקבוצה של ששת המשפחות שנשלחה על ידי אדמו"ר הריי"צ להפריח את השממה היהודית באוסטרליה, ולאחר תקופת מגורים במלבורן, התיישבה המשפחה בשפרטון.

במשך השנים זכה למכתבים אישיים רבים מהרבי ואף מהרבנית חנה, כאשר במכתבים הקפיד הרבי להוסיף את התואר 'שאר בשרי'.

בשנת תשכ"ה זכה להעביר לרבי את התפילין של אדמו"ר הזקן, ובשנת תשל"א[5] שלח עם התלמידים השלוחים גם את התפילין של הבעל שם טוב שנותרו אצלו כפיקדון מאחיו ר' שמואל[6].

לאורך שנות מגוריו באוסטרליה, נמנה על מייסדי מוסדות חב"ד המקומיים, כשבמקביל שלח ידו במסחר ותמך כלכלית במוסדות.

נפטר בכ' חשון תשמ"ב.

משפחתו

  • גיסו, שמואל בצלאל אלטהויז, שפרטון אוסטרליה
  • בנו, ר' שלום מנחם מענדל קלובגנט

הערות שוליים

  1. בחלק מהמכתבים כותב הרבי את שמו מהר"א קליו"ג.
  2. רבה של קירווי-ראג שבפלך חרסון שבאוקראינה ובעל מנגן, שהיה נשוי עם בתו של הרב אשר גרוסמן מניקולייב.
  3. מסכת ערכין י, ב. התבאר בתורת מנחם חלק ז' עמוד 58.
  4. הרבי בפאריז, עמוד 23.
  5. בהתקשרות מופיעה עדותו של הרב שמואל קפלן מבולטימור, שמעיד שהיה זה בשנת תשל"ג.
  6. שרעייתו הייתה נצר למשפחת אדמו"רים וקיבלה בירושה את התפילין, ולאחר פטירת אחיו מאחורי מסך הברזל, עברו התפילין לרשותו.