הבדלים בין גרסאות בדף "תמים"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 7: שורה 7:
  
 
==המהות==
 
==המהות==
 +
[[רבותינו נשיאנו]] קרבו את תלמדי התמימים, והתייחסו פעמים רבות ב[[שיחה|שיחות]], מכתבים ו[[יחידות|יחידויות]] לתפקיד והזכות המיוחדים להם זכו בלימודם בישיבה{{הערה|ראה בהרחבה על מעלת תלמדי התמימיפ והדרכה פרטנית אליהם בנוגע לתפקידם וכלל הליכותתיהם בספר "דעם רבינ'ס קינדער"}}.
  
[[רבותינו נשיאנו]] התייחסו אל התמימים כאל ילדיהם הפרטיים, והשקיעו ודאגו לחינוכם.
+
עוד אמר [[אדמו"ר הרש"ב]], "התמימים תפקידם הוא להיות נרות להאיר" - להאיר את סביבתם באור ה[[תורה]] וה[[מצוות]].
  
עוד אמר [[אדמו"ר הרש"ב]], "התמימים תפקידם הוא להיות נרות להאיר" - להאיר את סביבתם באור ה[[תורה]] וה[[מצוות]].
+
בערב [[יום כיפור]] הראשון לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]] קרא הרבי לקבוצת תלמדי הישיבה ב-[[770]], וכשנכנסו לחדרו התכסה בטלית ואמר בקול חנוק מבכי: {{ציטוטון|כיון שלומדים אתם בהישיבה של הרבי, הרי אתם בניו של הרבי ("זייט איר דעם רבי'נס קינדער"... ובמילא צריך לברך אתכם בערב יוהכ"פ ב"ברכת הבנים"}}, ובירך אותם בברכת כוהנים ובברכה לשנת הצלחה בכל{{הערה|תורת מנחם תשי"ב}}.
  
[[הרבי]] ראה בתמימים כילדיו ממש ואף בכל ערב יום כיפור בזמן בו נוהג האב לברך את ילדיו, מתכנסים כל התמימים ב[[זאל הקטן]] ו[[הרבי]] מברכם את "[[ברכת הבנים]]".  
+
מאז, בכל שנה התכנסו בחורים בערב יום כיפור לקבל מהרבי ברכה בתור 'בניו', מעמד שכונה "[[ברכת הבנים]]".
  
 
פעם אמר [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]: "געשטעקט א פוס אין [[תומכי תמימים]] איז א תמים פאר אייביק!" [= מי שתוקע רגל בתומכי תמימים, הוא תמים לנצח!]. פעמים שעברו אנשים ב[[חלוקת הדולרים]] והזכירו שהיו 'פעם' תלמידי '[[תומכי תמימים]]', העיר להם [[הרבי]] שגם כעת הם תלמידי הישיבה!
 
פעם אמר [[הרבי]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]: "געשטעקט א פוס אין [[תומכי תמימים]] איז א תמים פאר אייביק!" [= מי שתוקע רגל בתומכי תמימים, הוא תמים לנצח!]. פעמים שעברו אנשים ב[[חלוקת הדולרים]] והזכירו שהיו 'פעם' תלמידי '[[תומכי תמימים]]', העיר להם [[הרבי]] שגם כעת הם תלמידי הישיבה!

גרסה מ־21:08, 4 באוגוסט 2021

תמונה של 'תמימים'. במרכז נראים מייסד תומכי תמימים האדמו"ר הרש"ב והמנהל פועל אדמו"ר הריי"צ

תמים הוא כינוי לבחור הלומד בישיבות תומכי תמימים. מקור הכינוי הוא משם הישיבה "תומכי תמימים", ועל שם היותוו תמים ושלם בעקבות כך שהוא לומד הן את תורת הנגלה והן את תורת החסידות.

מהות השם

בעת ההקפות בשמחת תורה בשנת תרנ"ט, הכריז מייסד הישיבה אדמו"ר הרש"ב, כי לישיבה שהקים שנתיים קודם-לכן ועדיין לא נקראה בשם ייקראו תומכי תמימים, ואילו) "והתלמידים הלומדים בה ומתנהגים ברוחה - קרויים תמימים", ברוח הפסוק "תומכי תמימים הושיעה נא" אותו קוראים בעת ההקפות.

השם "תמים" וכן השם תומכי תמימים מבטא את חידושה של הישיבה והלומדים בה, בכך שלומדים בה הן את תורת הנגלה והן את תורת הנסתר בתורת החסידות.

המהות

רבותינו נשיאנו קרבו את תלמדי התמימים, והתייחסו פעמים רבות בשיחות, מכתבים ויחידויות לתפקיד והזכות המיוחדים להם זכו בלימודם בישיבה[1].

עוד אמר אדמו"ר הרש"ב, "התמימים תפקידם הוא להיות נרות להאיר" - להאיר את סביבתם באור התורה והמצוות.

בערב יום כיפור הראשון לאחר קבלת הנשיאות של הרבי קרא הרבי לקבוצת תלמדי הישיבה ב-770, וכשנכנסו לחדרו התכסה בטלית ואמר בקול חנוק מבכי: "כיון שלומדים אתם בהישיבה של הרבי, הרי אתם בניו של הרבי ("זייט איר דעם רבי'נס קינדער"... ובמילא צריך לברך אתכם בערב יוהכ"פ ב"ברכת הבנים"", ובירך אותם בברכת כוהנים ובברכה לשנת הצלחה בכל[2].

מאז, בכל שנה התכנסו בחורים בערב יום כיפור לקבל מהרבי ברכה בתור 'בניו', מעמד שכונה "ברכת הבנים".

פעם אמר הרבי בהתוועדות: "געשטעקט א פוס אין תומכי תמימים איז א תמים פאר אייביק!" [= מי שתוקע רגל בתומכי תמימים, הוא תמים לנצח!]. פעמים שעברו אנשים בחלוקת הדולרים והזכירו שהיו 'פעם' תלמידי 'תומכי תמימים', העיר להם הרבי שגם כעת הם תלמידי הישיבה!

בהזדמנות אחרת התבטא הרבי שגם מי שלא זכה ללמוד בעצמו בתומכי תמימים אלא רק למד מתורתם של רבותינו נשיאינו - גם הוא נחשב מתלמידי התמימים וצריך להשתדל להתנהג באופן המתאים לכך[3][4].

ספר התמימים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספר התמימים

על פי יוזמת הרבי (אותה שטח לפני הרבי הריי"צ, שעוד קודם הסתלקותו ביקש להכין רשימה מתלמדי התמימים לדורותיהם), לוקטו לספר אחד רשימת כל התמימים שלמדו בישיבה מעת ייסוד הישיבה עד לעת הדפסת הספר.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ראה בהרחבה על מעלת תלמדי התמימיפ והדרכה פרטנית אליהם בנוגע לתפקידם וכלל הליכותתיהם בספר "דעם רבינ'ס קינדער"
  2. תורת מנחם תשי"ב
  3. שיחת אחרון של פסח תשל"ו, לקוטי שיחות חלק י"ד עמוד 324.
  4. ראה שיחת ל"ג בעומר תשל"ח