משתמש:ב. א. א.: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ליקוטי דיבורים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
ביום [[ב' סיון]] [[ה'תשפ"א]] ערכתי את העריכה ה50 שלי ב[[חבדפדיה]] | ביום [[ב' סיון]] [[ה'תשפ"א]] ערכתי את העריכה ה50 שלי ב[[חבדפדיה]] | ||
{{תיבות משתמש| | |||
{{משתמש - התגלות היום}} | {{משתמש - התגלות היום}} | ||
{{משתמש - ארה"ק}} | {{משתמש - ארה"ק}} | ||
שורה 18: | שורה 18: | ||
{{משתמש - ספר התורה לילדי ישראל}} | {{משתמש - ספר התורה לילדי ישראל}} | ||
{{משתמש - מגלה ענין בכתי"קים}} | {{משתמש - מגלה ענין בכתי"קים}} | ||
}} | |||
גרסה מ־16:36, 16 במאי 2021
ב"ה היום כ"ה בכסלו ה'תשפ"ה.
אני תמים באחת מישיבות תות"ל בארץ הקודש בעז"ה קבוצה אצל הרבי בשנת ה'תשפ"ג.
הצטרפתי ביום כ"ז אדר ה'תשפ"א לאחד מעורכי האתר.
ביום ב' סיון ה'תשפ"א ערכתי את העריכה ה50 שלי בחבדפדיה
תיבות משתמש | ||||||||||||||
|
היום יום של היום
(המשך). ביאור ג' פסוקים - "לכו נרננה" - על פי מדה ממוצעת מדת כל אדם: מיטוואך אז מען הויבט אן טראכטן וואו וועט מען נעהמען אויף שבת, הן בפשטות און הן מיט וואס וועט מען שבת'ן - יעדער איד איז דאך שבת נאר אנאנאדערר ווערט מרה שחורה'דיג, איז די עצה, "לכו נרננה", בטחון. ווען עס קומט דאנערשטאג, עס ווערט נעהנטער צו שבת, און עס איז נאך אלץ ניטא, איז יעמאלט נרננה'ט זיך ניט, מען פארשטעהט אז מ'דארף עפעס טאן. איז אז מ'זיצט דאנערשטאג'דיגע נאכט און מ'לערענט חסידות, יעמאלט איז פרייטאג דערהערט מען "כי אל גדול גו' ומלך גדול גו'", און מיט דעם שבת'ט א איד.
תרגום מאידיש: יום רביעי מתחילים לחשוב מהיכן יקחו לשבת, הן בפשטות והן במה נעשה שבת (ברוחניות) - כל יהודי הוא הרי בשבת אחרת לגמרי - נהיה מרה שחורה. והעצה, "לכו נרננה", בטחון. כשמגיע יום חמישי, מתקרב לשבת, ועדיין אין (כיצד לעשות את השבת), אזי זה לא נהיה "נרננה", מבינים שצריך לעשות משהו. אזי כשיושבים בליל שישי ולומדים חסידות, אז "קולטים" ביום שישי ש"א-ל גדול גו' ומלך גדול גו'", ובזה עושה יהודי שבת.