יחזקאל שרגא ליפשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 14: | שורה 14: | ||
רבי יחזקאל שרגא היה מתכתב עם הרבי במכתבים רבים בקשר תמידי. המכתבים נדפסו לאחר מכן באגרות קודש. במכתבים מתכתבים האדמו"ר והרבי שליט"א בדיני תלמוד תורה הקודם להכנסת כלה או איפכא,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15951&hilite=6b44bc21-9d19-4a14-b281-8d02af4d2dbe&st=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C+%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90 מכתב תורה לרבי יחזקאל שרגא, אגרות קודש ח"ד עמ' שנג (עמ' 378)]</REF> בענין לימוד מסכת ודיני שביעית<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15951&hilite=ecd18616-f433-49d1-b0af-ad6e8d35ef9f&st=%u05d9%u05d7%u05d6%u05e7%u05d0%u05dc+ מכתב לרבי יחזקאל שרגא על לימוד דיני שביעית, אגרות קודש ח"ד עמ' תמז]</REF> ובענין דביקות בצדיק, נחיצות לימוד פנימיות התורה, דיני סנהדרין, ציצית על ידי מכונה, מצות על ידי מכונה ועוד.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15895&hilite=09f269a7-c5f9-4da3-9980-edd660166253&st=%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%91 מכתב מהרבי לרבי יחזקא שרגא מסטרופקוב. אגרות קודש חי"א עמ' רצו - חצר (313)]</REF> | רבי יחזקאל שרגא היה מתכתב עם הרבי במכתבים רבים בקשר תמידי. המכתבים נדפסו לאחר מכן באגרות קודש. במכתבים מתכתבים האדמו"ר והרבי שליט"א בדיני תלמוד תורה הקודם להכנסת כלה או איפכא,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15951&hilite=6b44bc21-9d19-4a14-b281-8d02af4d2dbe&st=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C+%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90 מכתב תורה לרבי יחזקאל שרגא, אגרות קודש ח"ד עמ' שנג (עמ' 378)]</REF> בענין לימוד מסכת ודיני שביעית<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15951&hilite=ecd18616-f433-49d1-b0af-ad6e8d35ef9f&st=%u05d9%u05d7%u05d6%u05e7%u05d0%u05dc+ מכתב לרבי יחזקאל שרגא על לימוד דיני שביעית, אגרות קודש ח"ד עמ' תמז]</REF> ובענין דביקות בצדיק, נחיצות לימוד פנימיות התורה, דיני סנהדרין, ציצית על ידי מכונה, מצות על ידי מכונה ועוד.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15895&hilite=09f269a7-c5f9-4da3-9980-edd660166253&st=%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%91 מכתב מהרבי לרבי יחזקא שרגא מסטרופקוב. אגרות קודש חי"א עמ' רצו - חצר (313)]</REF> | ||
בקיץ [[תשד"מ]] ביקר (כיום רב קהילת חב"ד נהריה) הרה"ת ברוך | בקיץ [[תשד"מ]] ביקר (כיום רב קהילת חב"ד נהריה) הרה"ת [[ברוך וילהלם]] אצל רבנים וגדולי תורה, ושאל אותם בקשר לאופן ציור הלוחות (לאור שיחת כ"ק אדמו"ר בעניין שצריך להיות מרובעות). | ||
כאשר בא רבי ברוך לאדמו"ר, התבטא האדמו"ר מסטרופקוב בנחרצות: הרי הליובאוויטשער רבי בירר שזה מרובע! ותעשה מרובע! ואם | כאשר בא רבי ברוך לאדמו"ר, התבטא האדמו"ר מסטרופקוב בנחרצות: הרי הליובאוויטשער רבי בירר שזה מרובע! ותעשה מרובע! ואם | ||
גרסה מ־18:06, 29 בינואר 2010
רבי יחזקל שרגא ליפשיץ - הלברשטאם זצ"ל, האדמו"ר מסטרופקוב, קבע את בית מדרשו במאה שערים שבירושלים, ונפטר ב-ו' כסליו ה'תשנ"ה.
תולדות החצר
חסידות סטרופקוב היא חצר חסידית משושלת צאנז, שמקורה בעיירה סטרופקוב שבסלובקיה. האדמו"ר הראשון בסטרופקוב היה רבי אברהם שלום הלברשטאם, בנו של הרה"ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא, בנו בכורו של הרה"ק רבי חיים מצאנז. רבי אברהם שלום חיבר את הספר "דברי שלום".
לאחר מותו של רבי אברהם שלום בו' בסיוון ת"ש, התמנה לאדמו"ר בנו רבי מנחם מנדל הלברשטאם, מחבר ספר "דברי מנחם". רבי מנחם נמלט בשואה לשווייץ ובשנת תש"ז הגיע לארצות הברית, בה התגורר עד הסתלקותו בו' באייר תשי"ד.
רבי מנחם מנדל לא השאיר צאצאים, ואחרי מותו התמנה לאדמו"ר אחיינו, רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם שביסס את החסידות בארץ ישראל וקבע את בית המדרש במאה שערים שבירושלים נפטר ב-ו' כסליו ה'תשנ"ה. לאחר מותו ממשיך את דרכו כאדמו"ר בנו רבי אשי"ש אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ-הלברשטאם מסטרופקוב, המתגורר בירושלים. לחסידות יש מוסדות ובתי מדרש, בירושלים ובבני ברק.
מתכתב עם הרבי
רבי יחזקאל שרגא היה מתכתב עם הרבי במכתבים רבים בקשר תמידי. המכתבים נדפסו לאחר מכן באגרות קודש. במכתבים מתכתבים האדמו"ר והרבי שליט"א בדיני תלמוד תורה הקודם להכנסת כלה או איפכא,[1] בענין לימוד מסכת ודיני שביעית[2] ובענין דביקות בצדיק, נחיצות לימוד פנימיות התורה, דיני סנהדרין, ציצית על ידי מכונה, מצות על ידי מכונה ועוד.[3]
בקיץ תשד"מ ביקר (כיום רב קהילת חב"ד נהריה) הרה"ת ברוך וילהלם אצל רבנים וגדולי תורה, ושאל אותם בקשר לאופן ציור הלוחות (לאור שיחת כ"ק אדמו"ר בעניין שצריך להיות מרובעות).
כאשר בא רבי ברוך לאדמו"ר, התבטא האדמו"ר מסטרופקוב בנחרצות: הרי הליובאוויטשער רבי בירר שזה מרובע! ותעשה מרובע! ואם אפשר לתקן הישנים בדרכי שלום כדאי וצריך לעשות כך.[4]
(חלק מערך זה נלקח מתוך הויקפידיה העברית)