שיחה:ראייה ושמיעה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "==הראיה נמשכת מחיצוניות החכמה{{הערה|דרמ"צ ע'}}== תכונת החכמה היא לתפוס דבר שחוץ ממנה. פנימיו...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 19: שורה 19:
'''למעלה:'''
'''למעלה:'''
נאמר{{הערה|בעטרת ראש שער ר"ה פ"ד ואילך. ספר המאמרים תרנ"ב ע' לט ואילך. ועוד.}} על [[אדם קדמון|המחשבה הקדומה דא"ק]] שהוא "צופה ומביט עד סוף כל הדורות{{הערה|הלשון לקוחה מברכת מלכיות שבמוסף ראש השנה.}}, כלומר, שכולם נסקרים בסקירה אחת{{הערה| ע"פ ר"ה יח, א (וראה חדא"ג מהרש"א שם).}}, וכדי שיוכל להיות התהוות עולמות מוגבלים הוא על ידי הכלים.
נאמר{{הערה|בעטרת ראש שער ר"ה פ"ד ואילך. ספר המאמרים תרנ"ב ע' לט ואילך. ועוד.}} על [[אדם קדמון|המחשבה הקדומה דא"ק]] שהוא "צופה ומביט עד סוף כל הדורות{{הערה|הלשון לקוחה מברכת מלכיות שבמוסף ראש השנה.}}, כלומר, שכולם נסקרים בסקירה אחת{{הערה| ע"פ ר"ה יח, א (וראה חדא"ג מהרש"א שם).}}, וכדי שיוכל להיות התהוות עולמות מוגבלים הוא על ידי הכלים.
הועבר מהערך. לערוך און ערשט דערנאך להכניס
הועבר מהערך. לערוך און ערשט דערנאך להכניס [[משתמש:חבדפד770|בית-חבדפד770]]. [[שיחת משתמש:חבדפד770|טאמי וודקה בודיעט...]] 11:31, 4 באפריל 2021 (UTC)

גרסה מ־13:31, 4 באפריל 2021

הראיה נמשכת מחיצוניות החכמה[1]

תכונת החכמה היא לתפוס דבר שחוץ ממנה. פנימיות החכמה תופסת רוחניות איך ומה הוא, וחיצוניות החכמה תופסת ומכירה דבר מה גשמי. חיצוניות החכמה הן המידות נצח והוד (שבחכמה), והן כח הראיה הרוחני המתלבש בעיניים הגשמיות.

השגחת ה' נקראת השקפה[2]

מלשון רש"י [3] והתוספות[4] מובן שסתם הסתכלות נקראת ראיה, אבל הסתכלות בעיון נקראת הבטה. על פי זה מובן[5] שהבטה (שהיא בעיון) היא מקרוב, ואילו ראיה היא מרחוק.

אבל יחד עם זה, הבטה[6] (והשקפה[7]) היא "מלמעלה למטה", וכשמסתכלים מלמעלה למטה נראים הדברים רחוקים משהם באמת.

ולעומת זאת ראיה – עם היות שהיא מרחוק, היא "מלמטה למעלה", וכשמסתכלים מלמטה למעלה (כגון הצופה בכוכבים) נראים הדברים קרובים משהם באמת.

ולכן ההשגחה הפרטית (שמצד אחד היא בעיון אך מצד שני מרחוק) נקראת בכתוב "השקפה" (השקיפה ממעון קדשך[8] וישקף על פני סדום[9].

כח הראיה הינו בלתי מוגבל ואין סופי[10]

באדם: כח הראיה הוא אור מקיף ולעומתו השמיעה (ושאר החושים) אור פנימי, ולכן בראיה אין מעלה ומטה ולא קדימה ואיחור. כלומר, הראיה תופסת את הכלל בסקירה אחת (ורק אחר כך ברוב ההתבוננות משיגים מעט מעט כל הפרטים הדקים שבו). ואילו בשמיעה הדבר הפוך (אוזן מילים תבחן[11]): ע"י ריבוי הפרטים מגיעים לכלל.

ומה שאי אפשר לראות עד אין סוף אין זה מפני הגבלת כח הראיה (שהוא 'מקיף' ובלתי מוגבל) אלא מפני כלי העין הגשמית (וראיה לזה, שסומא מוליד אדם רואה).

למעלה: נאמר[12] על המחשבה הקדומה דא"ק שהוא "צופה ומביט עד סוף כל הדורות[13], כלומר, שכולם נסקרים בסקירה אחת[14], וכדי שיוכל להיות התהוות עולמות מוגבלים הוא על ידי הכלים. הועבר מהערך. לערוך און ערשט דערנאך להכניס בית-חבדפד770. טאמי וודקה בודיעט... 11:31, 4 באפריל 2021 (UTC)

  1. דרמ"צ ע'
  2. אוה"ת בלק תתקי"ד, בראשית 880, בראשית א'נב.
  3. במדבר כ"א ח'.
  4. ב"מ ב.
  5. מדרש רבה איכה ע"פ זכור ה' מה היה לנו.
  6. תשא ל"ג ח'.
  7. וירא י"ט כ"ח.
  8. דברים כ"ו ט"ו.
  9. וירא י"ט כ"ח.
  10. אוה"ת בראשית, תתרלח.
  11. איוב ל"ד ג'.
  12. בעטרת ראש שער ר"ה פ"ד ואילך. ספר המאמרים תרנ"ב ע' לט ואילך. ועוד.
  13. הלשון לקוחה מברכת מלכיות שבמוסף ראש השנה.
  14. ע"פ ר"ה יח, א (וראה חדא"ג מהרש"א שם).