דעת עליון ודעת תחתון: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 6: | שורה 6: | ||
'''דעת תחתון''' במובן האלוקי - משמעה הזווית מבט האלוקית שיש עולם, אבל הוא בטל לגמרי. ומצד זווית מבט מגיעה ההכרה מלמטה - שמה שיש, מה קיים ומהו ההרגשה שיש - זה העולם, ה'מטה'. ואילו ה'למעלה' זה אין, ופירוש אין (זה לא שאינו נחשב אלא ש)לא מושג, לא בעולם שלנו. פירוש נוסף לאין הוא שמקורו של יש (יש הנברא - עולמות) לא יכול להוות מיש אחרת ובמילא מקורו הוא האין פירוש האין היינו שאינו במציאות (היפוכו של יש - מציאות, עולמות){{הערה|מקור לשני הפירושים של אין עיין [[המשך תרס"ו]] עמוד רכא.}}. | '''דעת תחתון''' במובן האלוקי - משמעה הזווית מבט האלוקית שיש עולם, אבל הוא בטל לגמרי. ומצד זווית מבט מגיעה ההכרה מלמטה - שמה שיש, מה קיים ומהו ההרגשה שיש - זה העולם, ה'מטה'. ואילו ה'למעלה' זה אין, ופירוש אין (זה לא שאינו נחשב אלא ש)לא מושג, לא בעולם שלנו. פירוש נוסף לאין הוא שמקורו של יש (יש הנברא - עולמות) לא יכול להוות מיש אחרת ובמילא מקורו הוא האין פירוש האין היינו שאינו במציאות (היפוכו של יש - מציאות, עולמות){{הערה|מקור לשני הפירושים של אין עיין [[המשך תרס"ו]] עמוד רכא.}}. | ||
מבואר בחסידות שה"אין" של דעת עליון אינו ה"אין" של דעת תחתון. ה"אין" של דעת עליון הוא הארה מעצמות [[אור אין סוף]]. מכיון שהוא [[ | מבואר בחסידות שה"אין" של דעת עליון אינו ה"אין" של דעת תחתון. ה"אין" של דעת עליון הוא הארה מעצמות [[אור אין סוף]]. מכיון שהוא "[[אור]]" וכל אור מרגיש ודבוק במקורו, מרגיש שהוא לא נחשב לגבי מקורו (כלא - אין). אבל, על כל פנים דבוק ומרגיש מקורו. לאידך ה"אין" של דעת תחתון הוא [[הארה דהארה]] של מקורו לכן הוא בריחוק ערך ממקורו וביכלתו להוות ה"יש" הנברא - עולמות {{הערה|המשך תרס"ו ד"ה ושבתה.}}. | ||
'''המעלות בדעת עליון''' | '''המעלות בדעת עליון''' | ||
גרסה מ־14:27, 18 במרץ 2021
דעת עליון ודעת תחתון
דעת עליון ודעת תחתון הם שני אופנים שהבורא מתייחס לעולם, ולאידך הם גם שני אופנים שיהודי יוצא מעצמו ומכיר את הבורא[דרוש מקור]. והא בהא תליא - שזה מה שיהודי מכיר את הבורא בשני האופנים הוא משום שיש שני המבטים בהבורא[דרוש מקור].
דעת עליון במובן האלוקי - משמעה הזווית מבט האלוקית שמבחינתה כולא קמי' כלא חשיב - הכל לפניו נחשב ככלום. כלא. ומצד זווית מבט זו מגיעה ההכרה מלמטה - שהיש הוא למעלה, ופירוש של היש הוא היש האמיתי - הבורא, ואילו למטה הכל אין כי אינם נחשבים לכלום.
דעת תחתון במובן האלוקי - משמעה הזווית מבט האלוקית שיש עולם, אבל הוא בטל לגמרי. ומצד זווית מבט מגיעה ההכרה מלמטה - שמה שיש, מה קיים ומהו ההרגשה שיש - זה העולם, ה'מטה'. ואילו ה'למעלה' זה אין, ופירוש אין (זה לא שאינו נחשב אלא ש)לא מושג, לא בעולם שלנו. פירוש נוסף לאין הוא שמקורו של יש (יש הנברא - עולמות) לא יכול להוות מיש אחרת ובמילא מקורו הוא האין פירוש האין היינו שאינו במציאות (היפוכו של יש - מציאות, עולמות)[1].
מבואר בחסידות שה"אין" של דעת עליון אינו ה"אין" של דעת תחתון. ה"אין" של דעת עליון הוא הארה מעצמות אור אין סוף. מכיון שהוא "אור" וכל אור מרגיש ודבוק במקורו, מרגיש שהוא לא נחשב לגבי מקורו (כלא - אין). אבל, על כל פנים דבוק ומרגיש מקורו. לאידך ה"אין" של דעת תחתון הוא הארה דהארה של מקורו לכן הוא בריחוק ערך ממקורו וביכלתו להוות ה"יש" הנברא - עולמות [2].
המעלות בדעת עליון מצד דעת עליון, העולם מתאחד ברמה העמוקה ביותר עם הקב"ה. הוא לא מציאות קיימת בפני עצמה שמתאחדת, אלא מלכתחילה הכל אחדות פשוטה. מאיזה דרגה באלוקות מגיע דעת עליון? עצמות הוא היש האמיתי, ולגביו הכל נחשב כאין[דרוש מקור].
המעלות בדעת תחתון
לאידך, כיוון ש"נתאווה הקב"ה שיהיה לו דירה בתחתונים", והוא רוצה להתגלות בעולם שלנו, ולא רק באופן שהעולם יתבטל לגמרי אלא גם באופן שהעולם - מהמקום האישי שלו - יתאחד איתו ויבין אותו, לכן יש גם דעת תחתון. יש עולם, ובו גופא מחדירים אלוקות[דרוש מקור].
ראה גם
הערות שוליים
- ↑ מקור לשני הפירושים של אין עיין המשך תרס"ו עמוד רכא.
- ↑ המשך תרס"ו ד"ה ושבתה.