ברכת האילנות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:
'''ברכת האילנות''' היא אחת מברכות הנהנין שמברכים רק פעם אחת בשנה, בפעם הראשונה ב[[חודש ניסן]], כשרואים את האילנות פורחים.
'''ברכת האילנות''' היא אחת מברכות הנהנין שמברכים רק פעם אחת בשנה, בפעם הראשונה ב[[חודש ניסן]], כשרואים את האילנות פורחים.


==מקור הברכה==
המקור לברכת האילנות הוא בגמרא{{הערה|ברכות מג, ב.}}: "אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק בימי ניסן, וחזי אילני דקא מלבלבין, אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם".
וכן אכן נפסק בשולחן ערוך{{הערה|אורח חיים סימן רכו.}} ושם מוסיף "ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות לא יברך עוד". [[אדמו"ר הזקן]] הביא את הדברים ב[[סדר ברכת הנהנין]]{{הערה|סדר ברכת הנהנין פרק יג, יד.}}: "היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח, צריך לברך "ברוך.. שלא חסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". ואינו מברך אלא בפעם ראשונה שרואה בכל שנה".
==דיני הברכה==
מי שכבר בירך את הברכה, אינו חוזר עליה באותה שנה, גם אם ראה אילן-מאכל ממין אחר פורח.
מי שכבר בירך את הברכה, אינו חוזר עליה באותה שנה, גם אם ראה אילן-מאכל ממין אחר פורח.


שורה 22: שורה 28:


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{הלכה}}
[[קטגוריה:ברכות]]
[[קטגוריה:ברכות]]

גרסה מ־03:28, 14 במרץ 2021

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
נוסח ברכת האילנות על עצי הפרי שעל יד בניין 770
בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵיהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם

ברכת האילנות היא אחת מברכות הנהנין שמברכים רק פעם אחת בשנה, בפעם הראשונה בחודש ניסן, כשרואים את האילנות פורחים.

מקור הברכה

המקור לברכת האילנות הוא בגמרא[1]: "אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק בימי ניסן, וחזי אילני דקא מלבלבין, אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם".

וכן אכן נפסק בשולחן ערוך[2] ושם מוסיף "ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות לא יברך עוד". אדמו"ר הזקן הביא את הדברים בסדר ברכת הנהנין[3]: "היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח, צריך לברך "ברוך.. שלא חסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". ואינו מברך אלא בפעם ראשונה שרואה בכל שנה".

דיני הברכה

מי שכבר בירך את הברכה, אינו חוזר עליה באותה שנה, גם אם ראה אילן-מאכל ממין אחר פורח.

אין מברכים את הברכה על פריחה של אילן בשנות ה'ערלה' שלו (בשלוש השנים הראשונות שלו), או אם האילן הורכב באילן אחר בדרך האסורה על-פי ההלכה. אפשר לברך גם אם הפרחים כבר נשרו, כל עוד הפרי לא גדל.

רצוי לברך את הברכה בציבור, "ברוב עם הדרת מלך", ולצאת למטע שיש בו הרבה אילנות פורחים. לא נהוג לברך את הברכה בשבת וביום-טוב, לבל ישכחו האנשים ויבואו לקטוף מן האילנות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ברכות מג, ב.
  2. אורח חיים סימן רכו.
  3. סדר ברכת הנהנין פרק יג, יד.

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.